עקרונות התכנון האדריכלי

עקרונות התכנון האדריכלי
העמדה נכונה של מבנים במרחב. עקרונות התכנון האדריכלי

כשמדובר בתכנון קמפוס אוניברסיטאי, ובייחוד בתכנון האדריכלי, עומדים בפני המתכנן אתגרים רבים ומגוונים. מובן שהמטרה היא ליצור מקום שנעים לשהות בו ושיענה על הצרכים הפונקציונליים של כל הפעילויות שאמורות להתרחש בקמפוס אוניברסיטאי בכל הקשור לרכישה ולהקניה של ידע, לביצוע עבודות מחקר מדעי ועיוני בכל תחומי הלימוד ולפעילות מנהלתית תומכת. אך מעבר לכך, על המתכנן ליצור "מקום" בו תוכלנה להתקיים פעילויות של חברה, תרבות ואמנות. כפי שהאוניברסיטה מעוניינת ועושה כל שביכולתה כדי להיות בחזית המצוינות המדעית, כך צריך מתכנן הקמפוס (אם מדובר בתכנון בניין ספציפי או בהכנת תכנית אב) להשתמש בכל הכלים המקצועיים שעומדים לרשותו על מנת להציב את התכנון כמודל למצוינות באדריכלות.

 

תנאים הכרחיים לכל תכנון, ובייחוד כשמדובר בתכנון אורבני, הינם העמדה נכונה של מבנים במרחב, התייחסות למבנים הסמוכים, התייחסות לשטחים שבין הבניינים ולשטחי המרחב הציבורי וכן תכנון ערכי ומקצועי של המבנים עצמם. בתכנון קמפוס יש לשאוף לערכים אדריכליים מעבר לכך, תוך ראיית המערך הכולל, כדי ליצור מקום המתאפיין באווירה ייחודית, מעין "רוח קמפוס" או "נשמה" - אותו משהו חמקמק שקשה להגדירו במילים או במספרים, אבל הוא שנותן לקמפוס את ייחודו. אחד התפקידים של מתכנני תכנית האב הוא להציב את הבסיס שיאפשר להגיע לאותם ערכים, ואם הם קיימים – לדעת איך לשמר אותם.

 

 

שומרים על הערך האדריכלי

מאז הכנת תכנית האב הראשונה לקמפוס, בשנות החמישים של המאה הקודמת, קיימים ערכים אדריכליים אחדים שנשמרים בכל תכניות האב שנעשו מאז ועד היום (במרווחים של כל 10–20 שנה). דוגמה לערכים אלו ניתן לראות ביצירת רחבת הדשא המרכזית שמוקפת מבנים משלושה צדדים ופתוחה לים בצדה המערבי.

 

דוגמא נוספת היא מערכות צירי הולכי הרגל הראשיים מערב–מזרח וצפון-דרום, שנקודת המפגש ביניהם היוותה את מרכז הכובד של הקמפוס. עם הזמן, אחרי שנוספו לקמפוס בצדו הדרומי שטחים נוספים (של שיח' מוניס), מרכז הכובד הוסט דרומה ואז נוסף באזור מבני מנהלה עוד ציר מערב-מזרח, שמקבל חיזוק משמעותי בתכנית הנוכחית.

 

ציר האורך צפון-דרום היה מלכתחילה ונשאר עד היום הציר שעובר על פרשת המים הגיאוגרפית ומחלק את הקמפוס לאזור של מבני כיתות בצדו המערבי ולאזור של מבני מעבדות בצדו המזרחי. מציר זה משתפלת הטופוגרפיה לשני כיוונים: מערבה עד הים, ומזרחה עד לנחל איילון.

 

 

הקמפוס היה ונשאר מחולק למתחמי פקולטות, כך שלכל פקולטה יש שטח משלה שבו היא יכולה להתרחב בעתיד, אם על ידי תוספת מבנה למבנים הקיימים (דוגמת המרכז ללימודים מתקדמים ע"ש לורי לוקיי שמתוכנן ליד בניין הפקולטה לניהול ע"ש קולר, או על ידי הרחבת מבנה קיים (דוגמת ההרחבה של בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל). בשנים האחרונות אנו עדים למגמה של הקמת מבנים בין-פקולטטיים, דוגמת בניין דן דוד, בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, בניין למודלים טרנסגניים של מחלות ע"ש דייוויד ואינז מאיירס (בית גידול חיות SPF) ובניין לננו מדעים וננו טכנולוגיה שעומד להיבנות בקרוב. התכנית הנוכחית משמרת את העיקרון של מתחמים פקולטטיים וגם מביאה בחשבון את המגמה שמתפתחת בשנים האחרונות.

 

שימור ויישום ערכי הנוף הקיימים

גורמי התכנון והתחזוקה בקמפוס משתדלים, ולרוב גם מצליחים, לשמר את ערכי פיתוח הנוף והגינון, שהחל עם תכנונם המיוחד והאיכותי של מתכנני הנוף, חתני פרס ישראל, יהלום–צור. מרבית עקרונות הפיתוח הנופי שהותוו בשנות השישים של המאה שעברה עדיין תקפים גם היום ומיושמים בכל מבנה חדש. ערכים אלו זוכים להתייחסות גם בתכנית הנוכחית, אם כי פה ושם אין מנוס מלנגוס בחלק מפיסת נוף קיימת, או להעביר כמה עצים בעת בניית מבנה חדש.

 

גם אם ערכים אדריכליים ועקרונות תכנון נשמרים ו"עוברים מדור לדור", יש חשיבות גדולה לעדכון ולרענון תכנית האב מדי כמה שנים. בעבר, הצורך בעדכון תכניות האב לאוניברסיטת תל אביב היה בעיקר בשל הגידול במספר הסטודנטים והסגל ובעקבות תוספת שטח קרקע לקמפוס. תכנית האב הראשונה, בשנת 1955, התייחסה לקמפוס של 5,000 סטודנטים ולשטח של כ-400 דונמים. בתכנית המאוחרת יותר הביאו בחשבון 18,000 סטודנטים ולאחר מכן 25,000 וגידול השטח לכ-800 דונמים. מספר הסטודנטים הלומדים היום בקמפוס הוא כ-32,000. התכנית הנוכחית, על פי הנחיות הנהלת האוניברסיטה, אינה מתייחסת לגידול במספר הכולל של הסטודנטים אלא רק לתוספת במספר הסטודנטים הלומדים לתארים מתקדמים על חשבון הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון, כפי שיפורט בהמשך. העדכון הנוכחי של התכנית מתבקש מאחר שהרבה מאוד מהנתונים האובייקטיביים שהנחו את מתכנני תכניות האב הקודמות השתנו וממשיכים להשתנות, חלקם אף בקצב הולך וגובר. ערכי הקרקע, הסביבה האורבנית, רמת החיים, אמצעי התחבורה ונפחי התחבורה - אלה רק מקצת מהנתונים שמשתנים. השינויים מתבטאים גם בצרכים של האוניברסיטה עצמה, כגון: תוספת תחומי לימוד ומחקר, העלאת רמת המחקר, חידושים טכנולוגיים באמצעי הלימוד וכו'. כשמדובר בבניית מבנים יש שינויים בדרישות התקנים השונים ובדרישות הסטטוטוריות, כגון: נגישות, קיימּות, בטיחות וכו'. תכנית האב צריכה להתחשב בכל השינויים הללו ולאפשר את הטמעתם בתכנון הכולל והפרטני.

 

 

קמפוס שהוא מוזיאון לאדריכלות

קמפוס אוניברסיטת תל אביב, על גניו המטופחים, על פסלי החוץ הנטועים בין שביליו, ועל המוזיאונים ומרכזי התרבות הפועלים בו, הוא גם מעין מוזיאון לאדריכלות הישראלית המודרנית של חמישים השנים האחרונות: מהפונקציונליזם המינימליסטי של הסגנון הבינלאומי דרך בנייני הבטון המסיביים של שנות השישים והשבעים, השייכים לזרם הברוטליסטי, הפוסט-מודרניזם של שנות השמונים והתשעים, ועד לבנייה האקולוגית במאה ה-21.

 

לכל בניין ייחוד משלו. אין הנחיות אחידות ונוקשות שמכתיבות את עיצוב המבנים, אך למרות זאת, בשל הערכים האדריכליים, בשל אופן העמדת המבנים במרחב וההתייחסות ההדדית ביניהם ובשל הפיתוח הנופי המיוחד והאיכותי שסובב אותם נוצר קמפוס מגובש הנהנה מאווירה ייחודית. בקמפוס כמאה מבנים, שרובם תוכננו על ידי אדריכלים ישראלים מוערכים. חלקם חתני פרס ישראל ובעלי פרסים יוקרתיים אחרים בתחום התכנון. ביניהם ניתן למנות את ויטקובר, אריה אלחנני, אברהם יסקי, דן איתן, יצחק ישר, אריה ואלדר שרון, משה הראל, אידלסון-ציפור, נדלר-נדלר-ביקסון ועוד רבים וטובים. שלושה בניינים תוכננו על ידי אדריכלים בינלאומיים ידועים: מועדון האוניברסיטה ע"ש מרסל גורדון ("הבית הירוק") - אדריכל קאמילו מנפרדיני האיטלקי, בית הכנסת ומרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה - אדריכל מריו בוטה משווייץ ובניין וולפסון להנדסה מכנית - האדריכל האמריקאי המפורסם לואי קאהן. יש תכנית סיורים מודרכים לקהל הרחב להכרת הקמפוס והבניינים המיוחדים שבו. לא אחת ניתן לפגוש גם קבוצות מבקרים מחו"ל שמסיירות בקמפוס ובנייניו, אם במסגרת של טיולים תיירותיים או של סיורים מקצועיים.

 

בנייני מועדון האוניברסיטה ע"ש מרסל גורדון ("הבית הירוק"), בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, הגלריה האוניברסיטאית לאמנויות ע"ש גניה שרייבר ובניין וולפסון להנדסה מכנית מהווים טעימה מן המגוון העשיר של סגנונות הבנייה המגוונים, ודוגמא ליישום הערכים האדריכליים בעת בניין קמפוס האוניברסיטה. בנוסף, במרחבי הקמפוס פזורים פסלים רבים, פרי עבודתם של מיטב האמנים והפסלים - היכנסו לגלריית הפסלים בקמפוס >>

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive