תכנית מצב קיים

תכנית מצב קיים

מהתבוננות בתכנית המצב הקיים אנו למדים שיש בקמפוס כ-100 מבנים, רובם בשטח של בין 3,000 ל-5,000 מ"ר (בגובה של 3-4 קומות), המוצבים לאורך צירי ההליכה והכבישים, וביניהם מרחבי ירק וגינון. לפיכך מתקבל שהתכסית הקיימת של רוב המבנים נעה בין 1,000 ל-1,500 מ"ר. יש כמה יוצאים מן הכלל, כמו בניין ביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר, שמתנשא לגובה 10 קומות, וכן מגדל החיות שלידו ובנייני מעונות "ברושים", שהנמוכים שבהם בני 8 קומות והגבוהים מגיעים ל-16 קומות.

 

גודל המבנים ומספר הקומות, הנקבעים בדרך כלל על פי הצרכים והפרוגרמה התפקודית, הינם לא אחת גם נגזרת של המגבלות התקציביות שהיו בעת הקמתם, כמו גם הצורך לחלק את תקציבי הפיתוח בין הפקולטות השונות. יש לשער שגם בעתיד מגבלות תקציביות יהוו מרכיב לא מבוטל בהשפעה על גודל המבנים. תכנית המצב הקיים מראה את היחס שבין השטחים הבנויים לבין השטחים הפתוחים. על פי התב"ע (תכנית בניין עיר) התקפה, יש לשמור על 60% שטחים פתוחים (כבישים, שטחים מרוצפים ושטחים מגוננים), ולהקצות לפחות 30% משטח הקמפוס לשטחים הירוקים (המגוננים).

 

התכנית מראה את מערכת צירי הולכי הרגל - הראשיים והמשניים - שפרוסה כרשת על פני כל שטח הקמפוס. חלק מצירים אלה חופפים לצירי תנועת הרכב הממונע בתוך הקמפוס.

 

מערכת דרכי הרכב הממונע כוללת כביש היקפי חיצוני לקמפוס, ובו כ-10 כניסות פעילות לרכב, המתחברות אל המערכת הפנימית. המערכת הפנימית הראשית מורכבת משני צירי רוחב מזרח-מערב וציר אורך צפון-דרום, וממנה יוצאות הסתעפויות שמובילות אל מגרשי החניה ואל אזורי הטעינה והפריקה. כיום יש בתחום גבולות הקמפוס כ-15 מגרשי חניה עילית לכ-5,000 מכוניות. בתוך השטח המגודר של הקמפוס יש כ-12 מגרשים המיועדים לכ-3,000 מכוניות. בחלקם משולבים עצים וגינון, אך רובם "פוצעים" את הרקמה המבונה והירוקה של הקמפוס. כמו כן יש "מגרשוני חניה" אחדים וכן חניה לאורך כבישים פנימיים.

 

כביש הרוחב הדרומי שחוצה את הקמפוס ממערב למזרח באזור בנייני המנהלה סומן בתכניות אב קודמות כמיועד לביטול, וזאת כדי להפחית את נפח התנועה המוטורית שחוצה את הקמפוס, אולם המציאות היתה חזקה יותר והוכיחה את נחיצות הדרך כפי שהיא קיימת היום. יש לשער שבעתיד, כאשר ייבנו החניונים התת-קרקעיים המתוכננים בשולי הקמפוס, ממילא יפחת באופן משמעותי נפח התנועה המוטורית החוצה את הקמפוס בכביש זה, והוא ישמש בעיקר כציר הליכה ואת רכבי השירות.

 

הדמייה: הבניין העתידי לננו מדעים ולננו טכנולוגיה
 

כאמור, המבנים ברובם משויכים לפקולטות, ולכל אחת יש כמה מבנים הצמודים זה לזה. לאחרונה הוקמו מבנים בין-פקולטטיים, כמו: בניין דן דוד ובניין בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, ובקרוב עומד להיבנות בניין לננו מדעים וננו טכנולוגיה. תכנית המצב הקיים מראה שכמעט ליד כל בניין או קבוצת מבנים קיים שטח שניתן לבנות עליו בניין נוסף, ולעתים אף מספר מבנים - אם על חשבון שטחים מגוננים (מה שבהחלט לא רצוי, אבל לעתים אין בררה) או על שטח שמשמש היום כמגרש חניה ויוכל להתפנות בעתיד.

 

בשנות השבעים של המאה שעברה הוקמה הספרייה המרכזית ע"ש אליהו סוראסקי במטרה לשרת את כל הפקולטות, ואכן היא נבנתה במרכז הכובד של הקמפוס, בסמוך לרחבה המרכזית. במשך השנים, עם ההתרחבות והגידול של האוניברסיטה, נבנו ספריות נוספות - למדעים מדויקים והנדסה, למשפטים, למדעי החברה ולמדעי החיים ולרפואה. כל אחת מהספריות האלו נבנתה בסמוך לשטח הפקולטה שלה היא שייכת. בשנים האחרונות, עם השימוש הגובר בקבצים דיגיטליים, ובעיקר בכתבי עת ממוחשבים, התפנו בספריות שטחים רבים שהוסבו לחדרי לימוד לסטודנטים. מגמה זו מובאת בחשבון בתכנית האב הנוכחית.

 

ממערב לרחבה המרכזית נמצאת כיכר סאלי ולסטר אנטין, שהקמתה בתחילת שנות התשעים היוותה את הפתיחה הפיזית של הקמפוס אל העיר והקהילה. במקום הגדר שהפרידה בין הקמפוס לבין העיר הוקמה כיכר מוקפת במבנים שנפתחים אל מרחב ציבורי מזמין וידידותי. את דופן הכיכר מהווים הגלריה האוניברסיטאית לאמנויות ע"ש גניה שרייבר ובניין מרכז הסטודנטים ע"ש אריק מיטשל שמאכלס את אגודת הסטודנטים ודיקנאט הסטודנטים ומפנה אל הכיכר את שטחיו המסחריים. נוצר "מקום" שמשרת הן את הסטודנטים והן את תושבי האזור והעיר. בדופן השלישית של כיכר סאלי ולסטר אנטין עומד לקום בניין לאדריכלות ע"ש עזריאלי, שתכנונו ייקבע בתחרות אדריכלית. בבניין ישולבו אולמות להקרנת סרטי איכות וסרטי סטודנטים מהחוג לקולנוע, אליהם הציבור יוכל להגיע מהכיכר הציבורית. ניתן לראות את כיכר סאלי ולסטר אנטין ואת הפיתוח שהתבצע בה כנקודת מוצא להתפתחות עתידית אורבנית לאורך רחוב חיים לבנון צפונה ודרומה, וזאת במקום מגרשי החניה והגדר שמהווים חציצה בין הקמפוס והעיר.

 

מול כיכר סאלי ולסטר אנטין, מעבר לכביש העירוני שמקיף את הקמפוס, נמצאים מעונות הסטודנטים - מעונות איינשטיין שנבנו בשנות השבעים בתכנונו של אדריכל יסקי, בבטון חשוף האופייני לזרם הברוטליסטי של אותה תקופה, ועברו שיפוץ מקיף ביותר בעת האחרונה. במקביל לשיפוץ הוסרו הגדרות באזור הסמוך לצומת איינשטיין-לבנון, ונפתחו חנויות לכיוון רחובות אלה.

 

בתמונה: מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט

 

בצד המזרחי, מעבר לכביש העוקף, נמצאים הגנים - הגן הבוטני והגן למחקר זואולוגי ע"ש א' מאיר סיגלס וכל המבנים הקבועים והזמניים שמשרתים אותם. בשנים האחרונות נבנו בסמוך לגנים שני מבנים ייחודיים ומשמעותיים - מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט והמרכז הלאומי לחקר המגוון הביולוגי ובית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר. אין ספק שהכביש העירוני, העובר בין הקמפוס לבין הגנים והמבנים שלידם ומכיל נפחי תנועה לא מבוטלים, מהווה חציצה בעייתית ומונע יצירת רצף בין השטחים האלו לבין הקמפוס. נושא חיבור הגנים אל הקמפוס נמצא בבדיקה ולפיכך בשלב זה אין התכנית הנוכחית מטפלת בו.

 

בצד הצפוני של הקמפוס, מעבר לכביש העוקף, נמצא בניין אחד ישן מראשית המאה העשרים, ששופץ כבניין מעבדות ולאחר מכן שופץ שוב ושימש כמרכז למרשם. מדי כמה שנים הוכנו תכניות להסבת הבניין לצרכים שונים. כיום בחלק ממנו ממוקמת אחת היחידות של האגף לרישום תלמידים (המרכז למרשם לשעבר), ובחלקו שוכנים חדרי יחידת הסטארט-אפ האוניברסיטאית. מגרש זה, המוקף מבני מגורים, מופרד מהקמפוס על ידי כביש סואן למדי.

 

ניצול חללים שמתפנים

בקצה הדרומי-מערבי של התכנית נמצאת קבוצת מבנים שהיו שייכים לבית הספר להנדסאים ע"ש יוסף מיירהוף שליד האוניברסיטה, והיום הם חלק ממבני הקמפוס. בשלב זה אין הם שייכים לפקולטה כלשהי, אבל משמשים כ"באפר" - כדוגמת חללי עזר ליחידות שמתפנות זמנית ממקומן הקבוע בהמתנה לבניין חדש או להתמקמות במקום אחר.

 

בין מבני בית הספר להנדסאים ע"ש יוסף מיירהוף לבין מבני הקמפוס הראשי ניצבים כמה מבנים גדולים שבנויים בצפיפות ושייכים למכון התקנים. בין מכון התקנים ומבני בית הספר להנדסאים ע"ש יוסף מיירהוף יש מבנה נוסף, שהיה בזמנו מרכז הבנייה הישראלי, נמסר מאוחר יותר לרשות האוניברסיטה, והיום משמש כמבנה של המכון למחקרי ביטחון לאומי - INSS.

 

בניין נוסף ששייך לקמפוס הוא "יד אבנר", שנבנה בזמנו כמרכז קהילתי שכונתי וממוקם בשכונת אפקה שמצפון לקמפוס. לימים הוא ניתן לאוניברסיטה שקבעה בו את החוג לגיאוגרפיה. המבנה ישן וזקוק לשיפוץ ושדרוג, בעיקר בתחומי הבטיחות והנגישות.

 

בין מבני הקמפוס עדיין פזורים פה ושם מבנים ארעיים בגדלים שונים, שבעבר הוקמו או הובאו למקום כפתרונות זמניים. מובן שבמבט לעתיד רצוי להסירם, מה גם שבחלקם קיימים אלמנטים מאסבסט, ולהשתמש בשטחים שיתפנו כעתודות שטח לבנייה.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive