כיסא לנביא 2 | יורי קאלנדארב
קאלנדארב הטמיע בתפיסת עולמו את מושגי המוזיקה והחל לראות בהם מטאפורה למעשה הפיסולי. "מהמוזיקה אני לוקח את המנגינה ומהשירה את המטאפורה, כך שנוצרת פוליפוניה מטאפורית"
אודות היוצר והיצירה / ורד נחמני
כיסא לנביא 2 ניצב בגן הפסלים שבכניסה לאוניברסיטת תל אביב. צידו האחורי אינו מטופל והוא נראה כפיסת טבע, ואילו צדו הקדמי, זה של המושב, מעובד, מוחלק, כמעט בוהק. הצבע הכחול קורן מתוך שכבות הקוורץ כאור פנימי. על השיש אפשר להבחין בשאריות של תהליך החציבה, שכן יורי קאלנדארב משתמש במוט חציבה המותיר עקבות, כפצע המהווה זכר לתהליך העבודה. בתוך המשענת אפשר להבחין במעין "פציעה" כזו - אמנם מעובדת מאוד, ונראית כאזכור של עמוד שדרה או כתעלת מים אנכית. לפסל פרופורציות גותיות: המשענת גבוהה ומתנשאת מעלה, באופן היוצר תחושה שהאדם היושב על הכיסא מוסתר ומוגן על ידי המשענת.
הקוורץ הכחול נכרה בנקודה אחת בעולם, בצפון ברזיל. אבן זו, בת כ-700 מיליון שנים, קשה פי שתיים מהגרניט ומהווה אתגר יוצא דופן לפסל. לדברי קאלנדארב אוצר זה של טבע ייחודי נושא בחובו מנגינה פלסטית מן-המוכן, ומול מגעו של הפסל המתמודד איתו נוצר קוטראפונקט מוזיקלי: "כשאתה מבין שאתה עובד במנגינות פלסטיות, הדבר הראשון שאתה עושה הוא ללמוד מהמלחינים... בשירה עממית זה כרגיל קול אחר, הומוגני, יפה, פשוט ונהדר. אבל קיימת גם סימפוניה, ולשם כך יש להבהיר את המושג 'פוליפוניה' - קולות רבים המבטאים יחד הרמוניה, ואי-אפשר להוציא צליל אחד מתוכם. זו בשבילי המטרה בפיסול".
פוליפוניה מטאפורית
יורי קאלנדארב, שהחל את דרכו האמנותית באקדמיה לאמנות ולפיסול בלנינגרד (1970-1973), חבר לקבוצת יוצרים נונקונפורמיסטים בתחומי היצירה השונים ואז הטמיע בתפיסת עולמו את מושגי המוזיקה והחל לראות בהם מטאפורה למעשה הפיסולי. "מהמוזיקה אני לוקח את המנגינה ומהשירה את המטאפורה, כך שנוצרת פוליפוניה מטאפורית". קאלנדארב לא רואה את עצמו כאמן מופשט, ואת ההפשטה בעבודותיו הוא קושר לחופש שבמסורת האמנותית. דיאלוג נוסף הוא מקיים עם הפיסול הקלאסי שספג באקדמיה, שממנו שאובה מחויבותו לטכניקה, לצורות פשוטות ולבהירות הרמונית.
כבר בראשית דרכו האמנותית, באמצע שנות ה-70, יצר קאלנדארב בפסליו בעיקר קומפוזציות של צורות מופשטות, בניגודים של צורות עגולות מול חדות, אנכיות מול אופקיות. באמצע שנות ה-80 הבזיקו בעבודתו להרף עין דימויים, בבחינת נדבך נוסף במערך הסימפוני. כיסא לנביא 2 שייך לשלב זה ביצירתו. הפסל הוצב לראשונה מול החזית של מוזיאון ליאופולד הש בעיר דורן שבגרמניה: הקוורץ הכחול - אבן בת מיליוני שנים ביצירה מודרניסטית - מול אדריכלות עתיקה. כל אלה חוברים ביצירת קאלנדארב לסימפוניה מורכבת של טבעי/מעובד, ישן/חדש, רך/קשה, העולם החדש (ברזיל) מול הישן (אירופה והנצרות), בעבר, בהווה ובעתיד. כחול הקוורץ, צבע של מרחקים ועומק, חובר לדימוי המופשט של הכיסא במינימליות ובטבעיות, ובה-בעת הוא בוהק בחריגותו במרחב שבו הוא ממוקם.
בהקשרי הפיסול הישראלי עבודתו של קאלנדארב מהדהדת את זו של משה שטרנשוס, שעסק בבניית בומפוזיציות מצורות ומשקלים מנוגדים תוך שימוש בחומר טבעי. בהקשר זה מעניין לציין גם את שקתות של דליה מאירי - שלושה סלעי בזלת שהושארו בצורתם הטבעית, כאשר בתוך כל אחד מהם חצבה מאירי שקע שצורתו תואמת את צורת הסלע ומשתלבת בו.
הקשר לטבע כמקור יצירה
מקורות ההשראה לפיסול של קאלנדארב שולחים אל אחד מאבות הפיסול במאה ה-20, קונסטנטין ברנקוזי. כמו אצל ברנקוזי, גם בפיסול של קאלנדארב נמצא את הטיפול המופשט במוטיב, את התמצית המינימליסטית של הצורה ואת הקשר לטבע כמקור היצירה הראשון. שניהם שואבים ממקורות דתיים-רוחניים ליצירתם: הכיסא הריק בפסלו של קאלנדארב מדגיש את נוכחותו החסרה של האדם כאילו היה תבנית של אדם, כל-אדם, ומעלה על הדעת את הכיסא הריק של אליהו הנביא, המוכר במסורת היהודית ומבטא "תחושה של ערגה אל הבלתי מושג המאפיינת את החיים בעולמנו", או כיסאות ריקים הממלאים תפקיד מרכזי באיקונוגרפיה הנוצרית.
פסל הכיסא הריק של קאלנדארב מעלה על הדעת את פסליו של סקוט ברטון, העובד באבן צפחה ליצירת ניגוד בוטה בין האבן הגסה למשטחים המהוקצעים בסביבה מיתית-היולית. ברטון מפסל ריבוי של "רהיטים" - שני כיסאות וספה - חילוניים במוצהר. כיסאו של קאלנדארב - כיסא לנביא - ניצב בדד.
| היוצר: | Artist: |
| יורי קאלנדארב | Yuri Kalendarev |
| שם היצירה: | Name: |
| כיסא לנביא 2 (1988) | A Chair to the Prophet 2 (1988) |
| מיקום היצירה: | Location: |
| גן הפסלים ע"ש לוי ופורטונה אשכנזי. | The Fortuna And Levy Eskenazi Sculpture Garden |
פסלים נוספים בסביבה
