ביתן מגן דוד | דן גראהם
לביתן זה של גראהם קדמו שני ביתנים בצורת מגן דוד: אחד בהמבורג (1989) והאחר בווינה (1991-1996). בשניהם השימוש בסמל היהודי היה בו משום אקט של מחאה מצד האמן היהודי-האמריקאי כנגד האנטישמיות במקומות אלה
אודות היצירה והיוצר / שירה קליינהאוז ואסיה ארוטיונוב
ביתן מגן דוד בתל אביב (1999) הוא יצירה ספק פיסולית ספק אדריכלית, המורכבת משני משולשים היוצרים צורת מגן דוד. העבודה ממוקמת בין בניין ההנהלה לבניין הסנאט ומורכבת משלושה לוחות מלבניים מזכוכית דו־כיוונית, שמחוברים יחדיו בצלעותיהם הקצרות ויוצרים מנסרה משולשת שפאותיה שוות, ומעליה גג משולש. באחת מצלעות המנסרה ממוקמת דלת הזזה מזכוכית המאפשרת כניסה לביתן.
הבסיס המשולש של הביתן עשוי בטון מוצק, וממנו יוצאים שישה מוטות אלומיניום התומכים בגג אלומיניום צבוע כחול. המשולש של הגג חופף למשולש הבסיס אך מנוגד לו בכיוונו, וכך נוצרת צורת המגן דוד. תנוחה זו של משולש הגג יוצרת שלושה משולשים קטנים הנותרים פתוחים.
הצורה הבולטת ביצירה היא המשולש, אך קיים ניגוד בין המנסרה המשולשת בעלת הנפח של המבנה התחתון, הכולל את רצפת הבטון וקירות הזכוכית, לבין הגג המשולש הצולב אותו, שנותר שטוח.
.jpg)
ניגוד נוסף מתקיים בחומרי הביתן: בין האטימות של רצפת הבטון האפורה וגג האלומיניום הכחול לבין קירות הזכוכית הדו־כיוונית המייצרים מגוון השתקפויות והחזרי אור בהתאם לשעות היום ולמזג האוויר. הצופה בתוך הביתן ומחוצה לו יכול להשקיף אל הנוף שמעבר לביתן, ובד־בבד לחזות בהשתקפותו שלו ובהשתקפות הנוף שמאחוריו ומצדדיו, בהתאם למיקומו ביחס לביתן.
צורת המגן דוד הסמלית, הרשמית והמוסדית של הביתן משתלבת מבחינה רעיונית עם המבנים שמשני צדדיו - בניין ההנהלה ובניין הסנאט; אולם מבחינה פורמליסטית, הצורה הגאומטרית החדה של הביתן מנוגדת לחזית המעוגלת של בניין ההנהלה ולמעגליות של הצד האחורי של בניין הסנאט.
שימוש בסמל היהודי כאקט מחאה
לביתן זה של גראהם קדמו שני ביתנים בצורת מגן דוד: אחד בהמבורג (1989) והאחר בווינה (1991-1996). בשניהם השימוש בסמל היהודי היה בו משום אקט של מחאה מצד האמן היהודי־האמריקאי כנגד האנטישמיות במקומות אלה. הביתנים בצורת מגן דוד הם חלק מהסדרה "ביתנים (Pavilions), שגראהם החל ליצור בסוף שנות ה-70 של המאה ה־20. לאחר שעסק בצילום, בווידיאו ארט ובאמנות מיצג, ללא כל השכלה רשמית באמנות, החל גראהם ליצור אובייקטים פלסטיים כמו פיסוליים שיש בהם גם הצעה למבנים אדריכליים, אף כי הם לא נועדו לשמש את האדם לשהייה ארוכה.
בביתן מגן דוד בתל אביב, הזכוכית השבירה והפתחים שבין הקירות לגג מעידים על חוסר יכולתו של הביתן לשמש מקום מחסה של ממש. כך נוצר מתח בין העבודה כפסל לבין העבודה כמבנה, ובין הדימוי הסימבולי לבין השבירות של החומרים שמייצרים אותו.
הביתנים של גראהם מזכירים את פסלי המינימליזם בני תקופתו. עבודתו "שני ביתנים סמוכים" (Two Adjacent Pavilions) - 1981-1978 מורכבת משני ביתנים קובייתיים צמודים זה לזה העשויים מראה דו־כיוונית. עבודה זו מזכירה את קוביות המראה, שיצר כעשור לפני כן האמן המינימליסטי רוברט מוריס (Morris). בשני המקרים הצופה המקיף את האלמנטים הפיסוליים ער לא רק לצורה המשתנה של הגוף עצמו, אלא גם להשתקפויות הנוצרות בזכוכית או במראות. גראהם ראה בגורדון מאטה־קלארק (Matta Clark) אמן שהחל ביצירת דו שיח בין האמנות לאדריכלות בשטח של האדריכלות עצמה, ולא בחלל הגלריה.
ואכן, רוב הביתנים של גראהם לא נמצאים בין קירות המוזיאון או הגלריה, אלא במקומות ציבוריים פתוחים. אף על פי שמדובר בביתני זכוכית, גראהם בוחר לאפשר לצופים כניסה לתוך הביתנים, המשמשים לדבריו גם "מגרשי משחקים".
מבנה זכוכית פתוח לכל
גראהם מעניק חשיבות רבה לחומרי הביתנים: מתכת וזכוכית או מראה דו־כיוונית. אלה חומרים "טהורים" אך גם תעשייתיים, ששימשו אמנים רבים מתחילת המאה ה־20 ועד היום. גראהם מתעניין בהיסטוריה של השימוש בחומרים אלה באדריכלות: בביתני הזכוכית המפוארים שהוצבו בגנים הפסטורליים של האצולה והבורגנות במאות ה־18 וה־19 כמקום מפלט מהעיר ההומה, במבני הזכוכית והמתכת התעשייתיים כמו ארמון הבדולח ובגורדי השחקים המודרניים.
תולדות בנייני הזכוכית מלמדות כי היא שימשה ליצירת מקום אדריכלי המיועד לקבוצת אנשים מצומצמת בעלת כוח, מקום שלציבור הרחב אין גישה אליו, אך המתרחש בו משפיע על חייהם. הביתנים של גראהם מציעים אלטרנטיבה: מבנה זכוכית הפתוח לכל. הם מעודדים את המבקרים להשתתף במשחק של השתקפויות: שלהם ושל מבקרים אחרים ושל הנוף הסובב אותם, הן מחוץ לביתן והן בתוכו.
| היוצר: | Artist: |
| דן גראהם | Dan Graham |
| שם היצירה: | Name: |
| ביתן מגן דוד, 1999 | Star of David Pavilion, 1999 |
| מיקום היצירה: | Location: |
| בכניסה לבניין המנהלה ע"ש יצחק אלפרד גוטמן | At the entrance to the Itzhak Alfred Guttmann Administration Building |
| בהשאלה מאוסף מוזיאון תל אביב לאמנות, נרכש בתרומת הקרן לולה בר-אבנר | Courtesy of Tel Aviv Museum of Art, purchase through the Lola Beer–Ebner Fund |
פסלים נוספים בסביבה
