אולמות רפואה ע"ש דולפי ולולה אבנר

בניין האודיטוריום מורכב מזוג אולמות הרצאה, 200 מושבים בכל אחד, שנועדו לשרת בעיקר את בית הספר לרפואה הפועל באתר כמתחם (בניין כיתות ומעבדות משנות ה-70 וספרייה משנות ה-90).

כהמשך לבניין הכיתות והמעבדות שתוכנן שני עשורים קודם לכן בידי אותו משרד אדריכלים, מתוכנן הבניין בזוית של 45 מעלות, כשהוא סוגר על כיכר מרובעת שנתחמת בארקדות אווריריות וממערב בבניין ספריית רפואה ומשולבת בה השדרה המרכזית של הקמפוס. ארקדות אלה כמו חוצות את הבניין וכאלמנט עיצובי דו-ממדי ממשיכות ונמתחות אל המדשאות המקיפות את המבנה.

במרכז הכיכר בריכת נוי מרובעת הנתחמת במעקה בנוי בצורת עיגול ומשולבים בה ספסלי ישיבה וגינון כמו גם ריצוף הממשיך את המשחק הצורני המופיע ברחבה שבחזית בניין בית הספר הסמוך.

המבנה כמו גם הכיכר מתוכנן בסימטריה, כשבמרכז מבואת הכניסה נקבעה כיפת זכוכית, ציטוט מהאדריכלות הקלאסית בטכנולוגיה חדישה, הבולטת בחזית ומחדירה אור טבעי מסונן אל עומק המבואה, כמו גם פתחים נוספים בתקרה ובחזיתות.

כהמשך לבניין בית הספר הסמוך, נעשה שימוש גם בבניין זה בבטון חשוף, אלא שברוח הזמן נעשה שימוש בבטון בגוון בהיר שנוצק בתבניות חלקות (וכך גם נעשה בספריית רפואה הסמוכה), ובשונה מבניין בית הספר שבו נעשה משחק צורני בולט בעיקר באמצעות ריבוי של שוברי שמש, המשחק הצורני מאופק והפתחים הבודדים מוגנים הודות לארקדה.

המבנה מקושר אל המדשאות המטופחות שבהיקפו ושולח אליהן שתי זרועות המשך של הארקדה שכמו חוצה את הבניין.

האדריכל אלדר שרון (1994-1933) שגישתו התכנונית התבססה על גאומטריה חזרתית, החל את דרכו כשותף עם האדריכלים צבי הקר ואלפרד נוימן ולאחר מכן ובמשך קרוב לעשרים שנה היה שותפו של אביו האדריכל אריה שרון. יחד תכננו בין השאר את בניין בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, כמו גם ספריית הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון ושורה של מרכזים רפואיים ומרפאות מרחביות.

בפרויקט זה היו שותפים גם בני הדור השלישי במשרד - סמדר שרון ואחיה ארד שרון (נולד ב-1956), שממשיך ומפעיל את המשרד המתמחה כיום בתכנון מרכזים רפואיים. את הפרויקט הוביל במשרד האדריכל מרסלו ברסטוביסקי.