בניין ע"ש משפחת סמולארש

הפרויקט הוא מבנה של גשר המחבר בין שני מבנים קיימים וזהים של הפקולטה למדעי החיים, המשמש כבניין מעבדות הוראה לסטודנטים לתואר ראשון. במבנה ישנם גם חדרים נוספים לחברי הסגל, ובקומת הגג תוכנן גג ירוק שלו פונקציות מתחלפות. הבניין נועד כדי לעודד מפגשים אקראיים, בנוסף למפגש הפורמאלי שבמעבדה או בכיתה. לשם כך תוכננו אזורי הפסקה ומנוחה היוצרים את מקומות המפגש האלה.

קומת הקרקע של המבנה מפולשת, ובעזרת שיפוע מתון היא מייצרת מעבר נגיש ואטרקטיבי בין השדרה המרכזית לשביל האחורי ולחנייה. ביציאה ממבואת הכניסה ממוקמת רחבת דק המכילה מטבח פתוח, הנפתחת לחצר ירוקה, כך נשמרת למעשה הפונקציה הקיימת היום.

האדריכלות בבניין נגזרת מהחומריות ומהשפה העיצובית של הבניינים הקיימים, ועם זאת יש לה אופי שונה, בן זמננו, המבדיל בין הרובד ההיסטורי לתוספת החדשה.

תחושה של "בית על העץ"

שני בנייני הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב נבנו עם הקמתה בשנות השישים של המאה שעברה. בניינים אלו תוכננו ע"י האדריכל יוסף ויטקובר מתייחסים זה לזה כזוג סימטרי בשפה אדריכלית מאופקת וסגנון ברוטליסטי מוקדם מבטון אדריכלי. ברבות השנים נצבעו הבניינים בלבן. בניין המעבדות ע"ש סמולרש שהוזמנו לתכנן הוא תוספת לשני בנייני פקולטה אלה.

הבניין מיועד להרחבת הפקולטה בכיתות, במעבדות ובמשרדים. מכיוון ששני הבניינים הקיימים משרתים את אותה מחלקה, הצענו להקים ביניהם מבנה מגשר, אשר יאחד אותם לבניין אחד. בכדי ליצר את החיבור תוך שמירה על רצף השטחים הפתוחים "הורם" הבניין מעל פני הקרקע, כך נוסף מרחב מקורה ומגונן המשמש סככת צל לישיבת הסטודנטים בימי הקיץ ומייצר אפשרות למפגשי לימוד בלתי פורמלי, מפגשים חברתיים יזומים ואקראיים (כמחווה לסככת הצל שעמדה בין הבניינים למטרה זו).  בקומת הקרקע, שהיא קומת הכניסה למבנה ה"גשר", הותקן מטבחון המאפשר לסטודנטים להתקין או לאסוף את ארוחותיהם אל אזור המנוחה.

שתי הקומות שנבנו מעל מגשרות בין שני הבניינים הקיימים על ידי מסדרונות רוחב המתחברים אל המסדרונות הקיימים בהם. בצדם המערבי של המסדרונות נבנו כיתות המעבדה בחזית מזוגגת הפונה אל הנוף של רמת אביב והים הנשקף ממערב. כיתות המעבדה מצוידות בכל אמצעי ההוראה החדשניים בהם שולחנות מעבדה ממותקנים, וסביבת לימוד היוצרת חוויית לימוד ייחודית. פנים המעבדות וציודן תוכנן באופן המאפשר חניכת סטודנטים צמודה.

בקומת הגג שתוכננה בהמשך למעבדות עוצבה כיתה חיצונית המקורה בסככת צל. מבנה המערכות שעל הגג משמש לה כלוח למידה, תצוגה והקרנה. זוהי קומה מגוננת, המגשרת אף היא בין הבניינים ומאפשרת שהיית פנאי בצל הסככה. בצידם המזרחי של המסדרונות בכל הקומות תוכננו חדרי מנוחה והתכנסות שקופים, המוקפים בעצים בוגרים רחבי נוף המצלים עליהם ומקנים להם תחושה של "בית על העץ".

התכנון הוא תוצר של למידת מכלול צרכי הסגל והסטודנטים המשתמשים במבנים אקדמיים ובקמפוס אוניברסיטאי. במרכזי למידה הכיתות מהוות אמנם מרחב דומיננטי, אך מצאנו כי למפגשים האקראיים וליצירת המרחבים המאפשרים אותם, חשיבות לא פחותה ויש לכלול את המחשבה עליהם בתכנון. השימוש במבנה משתנה בשעות שונות של היום, ומאפשר מיצוי מלא של חוויית הלמידה והבילוי בקמפוס אוניברסיטאי.