מוזיאון "אנו" (בית התפוצות) ובניין קרטר

בניין המוזיאון הוקם בעקבות תחרות שבמסגרתה שפט בין השאר האדריכל הנודע לודוויג מיס ואן דר רוהה. האדריכל אלי גבירצמן שזכה בתחרות בפרס הראשון צרף אליו את האדריכל יצחק ישר לתכנון המפורט של הפרויקט (בשלב מוקדם השתתף גם אדריכל דן איתן, שותפו של ישר באותה עת).

כמוזיאון לתולדות היהדות המושך מבקרים מן החוץ לביקור חד-פעמי, מהווה הבניין גורם יוצא דופן בקמפוס בתפקודו ובמשתמשים בו, ועם זאת הוא שומר על חזות שאינה חריגה ביחס לבינוי בסביבה הקרובה. אגף המוזיאון מורכב מגוש מלבני תיבתי ורחב, בעל חזות כבדה, קטום במפגשי דפנותיו ואטום יחסית לסביבה.

הבניין ניצב על במה מוגבהת מעל לכיכר שרייבר שממערב לו ומקושר אליה במדרגות רחבות וחגיגיות, בעוד שהוא מצוי במפלס כיכר איינשטיין שממזרח לו. אגף קרטר הצמוד למוזיאון מעוצב כמבנה מדורג ונפרד הפונה לדרום, שבהתאם לייעודו מאכלס משרדי חוקרים וכן ספרייה. הוא מפנה פתחי חלונות לצפון ולדרום בעוד שחזיתות מזרח ומערב נותרו אטומות. בשטח שמדרום למבנה נטעו אדריכלי הנוף גן סוקולנטים.

הספרייה הממוקמת במפלס הכניסה הראשי פונה בחלקה הדרומי למרפסת רחבה המקיפה את הבניין גם ממזרח. מגדל מדרגות המתנשא מעל לשני גושי המבנים, בולט בצורתו וגם בחומריותו השונה - גוש אנכי מבטון חשוף.

בעוד שאגף קרטר שמר על אופיו המקורי ונערכו בו שינויים מזעריים, הרי שבניין המוזיאון עבר שינויים ותוספות לאורך השנים, כשזה האחרון היה המשמעותי ויצר סדר וארגון מחודש במבנה המוזיאון ובמבואה המפולשת.

אדריכל אלי גבירצמן (2020-1935) היגר לארץ מפולין כילד, בוגר הטכניון. כעובד שכיר במשרדו של אדריכל נחום זלקינד זכה בתחרות לתכנון בית התפוצות ע"ש ד"ר נחום גולדמן, כשהצעתו היתה שונה מהמבנה שתוכנן.

גבירצמן שהיה בן 26 נדרש לצרף אליו אדריכל מנוסה והוא בחר באדריכל יצחק ישר (2011-1920) שתכנן בקמפוס מבנים נוספים - בניין מקסיקו של הפקולטה לאמנויות ובניין רוזנברג למדעי היהדות.

גבירצמן מעט לתכנן מבני ציבור והתמחה בעיקר בתכנון מבני משרדים (המפורסמים שבהם אלה המגדלים שתכנן במתחם הברוסה ברמת גן) ובתי דירות בכל רחבי הארץ.

ב-1987 הורחב אגף המוזיאון ונוסף לו אגף צפוני בתכנון משרדו של ישר.