בית מכונות מרכזי
המבנה נועד להכיל את חדרי המכונות המרכזיים של הקמפוס, ובהם דודים לחימום מים, מערכות מיזוג אויר וכן תחנת השנאה. בין עבודותיו של אדריכל משה הראל גם תכנון מגדל מאיץ החלקיקים במכון וייצמן
| שנת הקמה | 1974 |
| סגנון אדריכלי | ברוטליזם |
| שימוש מקורי | בית מכונות מרכזי |
| שימוש כיום | בית מכונות מרכזי |
| מספר קומות | 2 |
| שטח בנוי | 4,830 מ"ר |
| קשר לסביבה | המבנה שוכן בסמוך לפינה הצפון-מזרחית של הקמפוס ומפנה לרחוב קלאוזנר את הארובה הפיסולית המתנשאת לגובה שמהווה נקודת ציון. |
| חומרים וטכנולוגיות בנייה | מבנה בטון שחלקים ממנו נותרו חשופים כחלק מהאסטתיקה של המבנה. חלק מהדפנות מחופים בחומרים שונים. |
| פרטי בנייה יחודיים | הארובה המתנשאת לגובה מהווה אלמנט יוצא דופן בקמפוס ומצויה בנקודה נצפית. |
| מבואה | אין |
| חדר מדרגות | אין |
| תאור כללי |
המבנה נועד להכיל את חדרי המכונות המרכזיים של הקמפוס, ובהם דודים לחימום מים, מערכות מיזוג אויר וכן תחנת השנאה. מקומתו התחתונה של הבניין נמתחות מנהרות תשתית המקושרות לבניין בית הספר לרפואה ולבנייני הפקולטה מדעי החיים (בריטניה ושרמן), כשלשאר הבניינים בקמפוס מקושרות התשתיות באמצעות הטמנה בקרקע. בהתאם לרוח התקופה ולאופי שנקבע לבניינים שנבנו באותה העת בקמפוס, עשה האדריכל שימוש בבטון החשוף הבולט בחזיתות הבניין ובמיוחד בארובה ששימשה את הדודים שנועדו לחימום המים. |
| אדריכלים |
אדריכל משה הראל (2001-1920) תכנן רבים ממבני התחזוקה בקמפוס, כמו גם כמה ממבני האקדמיה - בנייני הפקולטה למדעים מדוייקים ובית הספר להנדסאים (בשיתוף נחום זלקינד), הגנים הזואולוגי והבוטני וכן זכה עם זלקינד בפרס קנייה על הצעתם לתחרות בית התפוצות. הראל וזלקינד צברו ניסיון עשיר בין השאר בתכנון מבני אקדמיה, כשתכננו את בניין פיסיקה ע"ש איינשטיין בקריית הטכניון בחיפה ומבנים רבים במכון וייצמן ברחובות, שהבולט שבהם הוא מגדל מאיץ החלקיקים. כמו כן, תכנן מבני תשתיות רבים - למכונות ולציוד במתקנים של מערכת הביטחון, מפעלי תעשייה במכוני מחקר ובנמל התעופה בן-גוריון. |
עוד באותו נושא
