הספרייה למדעים מדוייקים ולהנדסה ע"ש ניימן

הספרייה מורכבת משלושה מפלסים - שני העליונים נועדו להשאלה ולעיון וקומה תחתונה חצי חפורה בקרקע נועדה למחסן ושירותים שונים לספרייה. תכנון הספרייה מתבסס על חלוקה לששה אגפים המתנקזים ללב הבניין, חלוקה שנבעה מבקשתם של ששת התורמים המרכזיים להקמת הבניין. לכל אגף חזות נפרדת המודגשת באמצעות אלמנטים חזרתיים ותפקידם להגן על פתחי החלון מפני חדירת קרני שמש ישירות.

תשומת לב הוענקה לתכנון ועיצוב אלמנטים אלה שבהם ניתן למצוא שכלול לאלמנטים דומים שביצעו האדריכלים עשור קודם לכן בחזית ספריית ארן שבאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. בשונה מספריית סוראסקי שאותה תכננו האדריכלים עשור קודם לכן, ניתנה תשומת לב לקשרי מבט בין אולמות העיון שבשני מפלסים שונים ובינם ובין החוץ, אלה באים לידי ביטוי במרפסות פנימיות המשקיפות אל הקומה התחתונה ואל פתחי החלונות שנקבעו בחזית (וגם אותן ניתן למצוא בגרסה מעט שונה ויותר משוכללת בספריית ארן).

תקרות האולמות מחופים בלוחות פח מחורר ותלת-ממדי, חלקם צבעוניים והם גם מופיעים במבואה הצנועה שבכניסה הראשית לבניין. ללוחות  אלה תפקיד אקוסטי ובהם משולבים גופי תאורה. בשנים האחרונות נערכו שינויים מפליגים בבניין, שנבעו בעיקרם מהתפתחויות טכנולוגיות ושינוי בכלים לצרכי מחקר ועיון. מדפי הספרים הרבים שמילאו את שתי הקומות העליונות בוטלו ברובם הגדול, לטובת חללי לימוד עצמי, כמו גם חדרי עבודה ומחקר. הקומה התחתונה הוסבה למעבדות ומשרדים למרכז לננו-מדעים וננו-טכנולוגיה.

האדריכלים שולמית (2016-1923) ומיכאל (1993-1921) נדלר ייסדו את משרדם ב-1946 בתל אביב ולאורך שבעה עשורים תכננו שורה ארוכה של מבנים בשימושים שונים, שהיו לחלק מהקאנון של אדריכלות ישראל.

מאז השתתפותם בתכנון הספרייה הלאומית, זכו לתכנן מבני ספריות נוספות, בעיקר כאלה אקדמיות, כשבקמפוס אוניברסיטת תל אביב תכננו עד לשנות ה-90 שש ספריות (המרכזית, מדעים מדויקים והנדסה, משפטים, מדעי החברה, וינר, מדעי החיים ורפואה).

לאורך השנים צרפו שותפים למשרדם - האדריכל שמואל ביקסון (2018-1926) ומשה גיל (נולד ב-1933). בין המבנים שתכנן המשרד: תיאטרון ירושלים, בית הספר אורט בגבעת רם, בית העיתונאים ע"ש נחום סוקולוב בתל אביב, בניין עיריית באר שבע, תיכון ליאו בק בירושלים והיכל המשפט בנצרת.