בנייני הפקולטה למדעי הטבע - בריטניה ושרמן
אדריכל ורנר יוסף ויטקובר - מחלוצי התחום בישראל, תכנן את מלון שרתון, עיריית פתח תקווה, מוזיאון ארץ-ישראל ואת תכנית האב הראשונה של קמפוס אוניברסיטת תל אביב, בניין גילמן ואולם הספורט.
שנת הקמה | 1973 |
סגנון אדריכלי | ברוטליזם |
שימוש מקורי | כיתות, מעבדות |
שימוש כיום | כיתות, מעבדות |
מספר קומות | 9-8 |
שטח בנוי | 19,350 |
קשר לסביבה | המבנים שוכנים על ציר התנועה המרכזי בקמפוס שממערב ולצד חניון רכבים שממזרח. מדרום ומצפון מדשאות מרכזיות בהן כיכר איינשטיין. |
חומרים וטכנולוגיות בנייה | הבטון הוא חומר הבנייה העיקרי לרבות הגמר שנותר חשוף אך ברבות השנים נצבע. הצללות שולבו בחזיתות מז' ומער' כמו גם חזית כפולה למעבר תשתיות בצפ' ודר'. |
פרטי בנייה יחודיים |
שימוש בבטון חשוף כחומר גמר, בשילוב אלמנטי הצללה קבועים בחזיתות דמויי תריסי בטון להם גם תפקיד עיצובי המייחד את הבניין. בחזיתות צפ' ודר' נקבעה דופן כפולה להצללה ומעבר תשתיות. במבואות הכניסה שולבו פסיפסים צבעוניים כמו גם מדרגות מעוגלות לקומה ראשונה. |
מבואה |
לכל בניין שתי כניסות ממערב וממזרח: מבואה מערבית הפונה למדרגות מעוגלות המקשרות אל הקומה הראשונה. מבואה מזרחית ללא ייחוד. במבואות שולבו פסיפסים צבעוניים המדגישים את השימוש הציבורי יותר של הקומה לעומת קומות המעבדות העליונות. |
חדר מדרגות | מדרגות חירום חיצוניות פיסוליות (בבריטניה ממזרח ובשרמן ממערב). מדרגות מעוגלות וחגיגיות מקשרות במבואה המערבית לקומה ראשונה. |
תאור כללי |
בניינים בריטניה ושרמן תוכננו כמבנים דומים בידי אותם האדריכלים, לצד ציר התנועה המרכזי בקמפוס, כשמשני צדיהם מדשאות מרכזיות. המבנים בעלי צורה קובייתית כשלכל חזית פתרון אקלימי ופונקציונלי - בחזיתות מערב ומזרח נקבעו הכניסות המודגשות בגגון בטון בולט ופתחי החלונות מוגנים על ידי תריסי בטון קבועים (פריקסטים) שנועדו לסנן חדירת קרני שמש ישירות אל החדרים הפנימיים. בחזיתות צפון ודרום נקבעה דופן כפולה לצורכי הצללה כמו גם למעבר תשתיות לשירות המעבדות. בולט בחזית גרם מדרגות חירום המעוצב באופן פיסולי ומקושר בגשרונים לכל קומה בבניין. המבנים נבנו מבטון שנותר חשוף והעניק להם חזות חומרית מובהקת, אלא שלימים כוסו הבניינים בצבע וכן נוסרו בחזיתות המערביות תריסי ההצללה. קומת מרתף משותפת מקשרת בין שני הבניינים בתת-הקרקע כמו גם למנהרת התשתיות המקושרת לבניין המכונות המרכזי. שתי הקומות הראשונות בבניין יועדו לחדרי הרצאה ומעבדות הוראה והם כוללים גם שתי מבואות ומעברים מרווחים. במבואה המערבית מדרגות מעוגלות המקשרות לקומה הראשונה וכן נעשה שימוש בקירות פסיפס צבעוניים. שאר קומות הבניין יועדו למעבדות מחקר וב-1982 נוספה לבניין שרמן קומה נוספת בתכנון האדריכלים המקוריים שיועדה למעבדות ביו-טכנולוגיה. התכנון נערך על פי מודול קבוע המאפשר גמישות לשינויים בהתאם לצרכי המעבדות, כשמעבר התשתיות הפנימי מתרחש מעל לשטחי המסדרונות לצורך נגישות קלה לתחזוקה. |
אדריכלים |
אדריכל ורנר יוסף ויטקובר (1998-1903) היה מהבולטים באדריכלי ישראל, ולבד מסדרה ארוכה של מבני ציבור ומלונאות בולטים שתכנן, העניק דגש לפתרונות האקלימיים, יותר מכל אדריכל אחר בן דורו שפעל בארץ. הוא נולד בברלין והיגר לארץ ב-1933 ומאז תכנן בעיקר בתל אביב. בין השאר תכנן מחוץ לתל אביב את עירית פתח תקווה, מלון אכדיה בהרצליה, חדר האוכל בקיבוץ אפיקים ובתל אביב את מלון שרתון הישן (נהרס) והחדש, מבנים במוזיאון ארץ-ישראל (כמו ביתני הקרמיקה והזכוכית, הפלנתריום) ובקמפוס אוניברסיטת תל אביב תכנן בנוסף את תכנית האב הראשונה, בניין גילמן ואולם הספורט. בתכנון בנייני מדעי הטבע היה שותף אדריכל ישראל שטיין (נולד ב-1934) שנטל חלק בתכנון פרויקטים רבים במשרד. |