בית הספר לרפואה, מגדל חיות ע"ש גלסברג

בניין בית הספר לרפואה ניצב בנקודה הגבוהה בתחום הקמפוס, בקצה הצפוני של הציר המרכזי החוצה את הקמפוס מדרום לצפון, כשחזיתו הדרומית העורפית פונה לרחוב קלצ'קין ולבתי השכונה. לצד חזית דרום הוקמה כיכר מוקפת במבנים נוספים ומאוחרים של הפקולטה.

הבניין מורכב משני גושים בעלי תכנית ריבועית הניצבים בזוית של 45 מעלות זה לזה. העניין בזויות ממשיך ומודגש בשוברי השמש שהותקנו בחזית פתחי החלונות וגם הם ניצבים ב-45 מעלות ביחס לחזית הבניין. המשחק הצורני החזרתי מופיע באלמנטים נוספים כמו פתחים עגולים בקומות המסד, פתחי המרפסות וכן בדוגמת הריצוף ששולבה על ידי אדריכלי הנוף ברחבה שבחזית הבניין.

בחיבור בין שני הגושים ומעל לפתח הכניסה הראשי נקבעו בחזית מרפסות שמהן נשקף נוף הקמפוס וציר התנועה המרכזי. מרפסות אלה, שנסגרו לימים, היו חלק משטח משותף קומתי שנקבע בגרעין הבניין והכיל אולם מבואה קומתי שבו הותקנו ספסלי ישיבה בנויים וכן חיבור למעברים המקשרים לחדרים השונים בקומה כמו גם המעברים האנכיים - מעליות ושני גרמי מדרגות נפרדים הפתוחים למבואה.

פיר רחב בצורת משולש מתנשא לגובה הבניין, ומאפשר קשר עין בין המבואות שבכל הקומות. פירים רחבים נקבעו גם במרכז חלקו העליון של כל אחד מהגושים. לאורך שלבי התכנון השתנה מספר הקומות, בהתאם להיקף התרומות שנאספו לצורך ההקמה, ולבסוף נבנו עשר קומות מעל לקומת מרתף, כששתי הקומות התחתונות (בהן רוכזו פונקציות לשירות כלל התלמידים כמו קפטריה, משרדי הנהלה וכיו"ב) נבנו כקומות מסד המדגישות את שאר הקומות העליונות ומעניקות לבניין מעט קלילות ואופי פיסולי.

בעורף הבניין הוקם מגדל חיות, המתאפיין בחזיתות אטומות ומקושר באמצעות שמונה גשרים לשני גושי הבניין המרכזיים.

האדריכל אריה שרון (1984-1900), בוגר הבאוהאוס בגרמניה וחתן פרס ישראל פעל במשותף עם בנו האדריכל אלדר שרון (1994-1933) החל מ-1965 ועד לפטירתו. גישתו התכנונית של אלדר התבססה על גאומטריה חזרתית, לעומת גישתו הפונקציונלית והסוציליסטית המובהקת שאותה הוביל אביו, ומצאה את ביטויה בשורה ארוכה של מבנים שתכנן המשרד במהלך שני העשורים בהם התקיימה השותפות.

בין המבנים הבולטים שנבנו בתקופה זו במשרד ניתן לציין את בנק ישראל בירושלים, בית חולים וולפסון בחולון ובית חולים רמב"ם בחיפה, בית אמריקה בשדרות שאול המלך בתל אביב, ספריית הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע ובית הבראה כנרות (כיום מלון המלך שלמה) בטבריה.