בית הספר לרפואה, מגדל חיות ע"ש גלסברג
הגישה האדריכלית של המבנה, שהוקם בשנת 1974, באה לידי ביטוי גם בפרויקטים נוספים שתכנן המשרד, ובהם בית החולים וולפסון בחולון, בית החולים רמב"ם בחיפה ובית אמריקה בשדרות שאול המלך בתל אביב.
שנת הקמה | 1974 |
סגנון אדריכלי | ברוטליזם |
שימוש מקורי | כיתות, מעבדות |
שימוש כיום | כיתות, מעבדות |
מספר קומות | 11 |
שטח בנוי | 23,995 |
קשר לסביבה | המבנה מפנה את חזיתו לקצה הציר המרכזי של הקמפוס, כשלמרגלותיו כיכר המוקפת במבנים נוספים של הפקולטה כמו ספרייה ואודיטוריום מרכזי. |
חומרים וטכנולוגיות בנייה | הבטון הוא חומר הבנייה העיקרי לרבות חומר הגמר שנותר חשוף בחזית. |
פרטי בנייה יחודיים | בחזיתות הבניין שולבו מדפים משופעים להגנה על פתחי החלונות מפני חדירת קרני שמש ישירות ובין שני אגפי הבניין (בניין הכיתות והמעבדות ומגדל החיות) מחברים שמונה גשרים. פירים נקבעו במרכז של כל אחד משני גושי הבניין כמו גם במבואה. |
מבואה | ממוקמת במרכז, בחיבור בין שני גושי הבניין ומשולבת במדרגות. המבואה מתנשאת לכל גובה הבניין ומאפשרת קשר עין בין הקומות, כשבכל מבואת קומה שולבו ספסלים בנויים ויציאה למרפסת שממנה נשקף נוף הקמפוס (לימים נסגרו המרפסות). |
חדר מדרגות | שני מהלכי מדרגות סימטרים משולבים ופתוחים למבואת הכניסה המרכזית כמו גם לכל המבואות הקומתיות. |
תאור כללי |
בניין בית הספר לרפואה ניצב בנקודה הגבוהה בתחום הקמפוס, בקצה הצפוני של הציר המרכזי החוצה את הקמפוס מדרום לצפון, כשחזיתו הדרומית העורפית פונה לרחוב קלצ'קין ולבתי השכונה. לצד חזית דרום הוקמה כיכר מוקפת במבנים נוספים ומאוחרים של הפקולטה. הבניין מורכב משני גושים בעלי תכנית ריבועית הניצבים בזוית של 45 מעלות זה לזה. העניין בזויות ממשיך ומודגש בשוברי השמש שהותקנו בחזית פתחי החלונות וגם הם ניצבים ב-45 מעלות ביחס לחזית הבניין. המשחק הצורני החזרתי מופיע באלמנטים נוספים כמו פתחים עגולים בקומות המסד, פתחי המרפסות וכן בדוגמת הריצוף ששולבה על ידי אדריכלי הנוף ברחבה שבחזית הבניין. בחיבור בין שני הגושים ומעל לפתח הכניסה הראשי נקבעו בחזית מרפסות שמהן נשקף נוף הקמפוס וציר התנועה המרכזי. מרפסות אלה, שנסגרו לימים, היו חלק משטח משותף קומתי שנקבע בגרעין הבניין והכיל אולם מבואה קומתי שבו הותקנו ספסלי ישיבה בנויים וכן חיבור למעברים המקשרים לחדרים השונים בקומה כמו גם המעברים האנכיים - מעליות ושני גרמי מדרגות נפרדים הפתוחים למבואה. פיר רחב בצורת משולש מתנשא לגובה הבניין, ומאפשר קשר עין בין המבואות שבכל הקומות. פירים רחבים נקבעו גם במרכז חלקו העליון של כל אחד מהגושים. לאורך שלבי התכנון השתנה מספר הקומות, בהתאם להיקף התרומות שנאספו לצורך ההקמה, ולבסוף נבנו עשר קומות מעל לקומת מרתף, כששתי הקומות התחתונות (בהן רוכזו פונקציות לשירות כלל התלמידים כמו קפטריה, משרדי הנהלה וכיו"ב) נבנו כקומות מסד המדגישות את שאר הקומות העליונות ומעניקות לבניין מעט קלילות ואופי פיסולי. בעורף הבניין הוקם מגדל חיות, המתאפיין בחזיתות אטומות ומקושר באמצעות שמונה גשרים לשני גושי הבניין המרכזיים. |
אדריכלים |
האדריכל אריה שרון (1984-1900), בוגר הבאוהאוס בגרמניה וחתן פרס ישראל פעל במשותף עם בנו האדריכל אלדר שרון (1994-1933) החל מ-1965 ועד לפטירתו. גישתו התכנונית של אלדר התבססה על גאומטריה חזרתית, לעומת גישתו הפונקציונלית והסוציליסטית המובהקת שאותה הוביל אביו, ומצאה את ביטויה בשורה ארוכה של מבנים שתכנן המשרד במהלך שני העשורים בהם התקיימה השותפות. בין המבנים הבולטים שנבנו בתקופה זו במשרד ניתן לציין את בנק ישראל בירושלים, בית חולים וולפסון בחולון ובית חולים רמב"ם בחיפה, בית אמריקה בשדרות שאול המלך בתל אביב, ספריית הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע ובית הבראה כנרות (כיום מלון המלך שלמה) בטבריה. |