ספרייה למדעי החיים ולרפואה ע"ש גיטר-סמולרש

מאז תכנון ספריית סוראסקי שינו אדריכלי הבניין את גישתם בתכנון ספריות הבאות שתכננו, וממונולית אטום לסביבתו, פיתחו בהדרגה מבנים מורכבים הפתוחים ומתייחסים לסביבה כמו גם מקשרים באופן פתוח יותר בין מפלסי הבניין בפנים. בניין ספריית רפואה היה האחרון בשורה של ספריות שתכננו האדריכלים באוניברסיטת תל אביב.

הבניין ניצב בדופן המערבית של כיכר המשותפת עם בניין כיתות בית הספר לרפואה ומפנה אליה חזית ייצוגית עם מסך זכוכית כמו גם משתלב בארקדה המהווה חלק ממערך התנועה בקמפוס. המבנה מדורג ומפנה מרפסות רחבות אל הסביבה המעניקות למבנה כמו צומח מהקרקע. פתחי החלונות בחזיתות אלה מוגנים במערך הצללה קבוע של קורות תלויות, שמאפשרות קשר עין בין אולמות העיון והחדרים ובין הנוף העוטף.

הכניסה לבניין הספרייה מודגש באלמנט זכוכית המעוצב בסימטריה ובפנים מאיר את אולם המבואה שמתנשא לכל גובה הבניין. אל אולם זה פונות כל קומות הספרייה, מהלך המאפשר התמצאות קלה בבניין כמו גם קשר עין בין המבקרים. חדר מדרגות רחב ונפרד צמוד למבואה, מואר היטב ומתאפיין בניקיון עיצובי שבו שולט הלבן עם דוגמה של רשת גאומטרית, בעוד שבשאר אולמות הבניין קיימת צבעוניות.

האדריכלים שולמית (2016-1923) ומיכאל (1993-1921) נדלר ייסדו את משרדם ב-1946 בתל אביב ולאורך שבעה עשורים תכננו שורה ארוכה של מבנים בשימושים שונים, שהיו לחלק מהקאנון של אדריכלות ישראל. מאז השתתפותם בתכנון הספרייה הלאומית, זכו לתכנן מבני ספריות נוספות, בעיקר כאלה אקדמיות, כשבקמפוס אוניברסיטת תל אביב תכננו עד לשנות ה-90 שש ספריות (המרכזית, מדעים מדויקים והנדסה, משפטים, מדעי החברה, וינר, מדעי החיים ורפואה).

לאורך השנים צרפו שותפים למשרדם - האדריכל שמואל ביקסון (2018-1926) ומשה גיל (2025-1933) ובתכנון בניין הספרייה השתתפה רינה אלקון (2007-1939) בין המבנים שתכנן המשרד: תיאטרון ירושלים, בית הספר אורט בגבעת רם, בית העיתונאים ע"ש נחום סוקולוב בתל אביב, בניין עיריית באר שבע, תיכון ליאו בק בירושלים והיכל המשפט בנצרת.