בית מקסיקו - הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ

שימוש בבטון חשוף כחומר גמר, בשילוב לוחות גמר מתועשים של אבן ובטון בקומת המסד. בתקרת אולם המבואה שולבו פתחים לחדירת קרני שמש מסוננות. במבואה שולבו יצירות אמנות, בין השאר של דוד שריר, יגאל תומרקין ונפתלי בזם.

עם הקמת האוניברסיטה ביקשה ההנהלה לייסד פקולטה לאמנויות, ראשונה מסוגה בישראל, וכהצהרת כוונות לקבוע את מיקומה בלב הקמפוס - בין השער הראשי ובין בניין הספרייה המרכזית. המימון להקמה מקורו היה בתורמים יהודים ממקסיקו ומכאן שמו של הבניין, כמו גם פסל הטוטם הניצב בכניסה ונתרם עוד בעת הבנייה.

הבניין בעל חזות מונומנטלית, אך כזו שאינה מתחרה עם בניין הספרייה המרכזית הסמוך. במסה המרכזית מודגשים קוים אופקיים המשלבים פס חלונות הנמתח לכל רוחב הבניין ותחום מתחתיו ומעליו במסות תיבתיות אופקיות מבטון חשוף.

תשומת לב הוענקה לעיצוב מבואת הכניסה המרווחת, המתנשאת לגובה שתי קומות, נחצית על ידי מעברים המקשרים בין חלקי הבניין והופכת ללב הפעילות והמפגש של המשתמשים. גם במבואה שולט הבטון החשוף באיכות גמר גבוהה, ונמשכים בה הזויות והקווים הישרים המאפיינים את החזית.

הדופן הצפונית במבואה מתנשאת לכל גובה האולם ונקבע בה ציור קיר מאת דוד שריר המתאר את מגדל בבל, ציור זה כמו גם חלקים אחרים באולם מואר היטב באמצעות תאורה טבעית ומסוננת החודרת מבעד לפתחים בתקרה המורכבת מרשת של קורות בטון, שחלקם נושאים מילואה אטומה וחלקם פתחים להחדרת קרני שמש. לבד מיצירתו של שריר, שולבו פסלים של יגאל תומרקין שנקבעו במעברים וכן שטיח קיר מאת נפתלי בזם.

תכנון הבניין זיכה את מתכנניו בפרס רוקח לאדריכלות מבנים לשנת 1967.

במהלך תקופת השותפות של האדריכלים יצחק ישר (2011-1920) ודן איתן (2023-1931) שנמשכה בין השנים 1965-1958, תכננו השניים שורה של מבני ציבור שזכו להערכה רבה, בהם בניין מוזיאון תל אביב לאמנות שעליו זכו בפרס רכטר, מבנים בקריה למחקר גרעיני בסמוך לדימונה ובית העם בקיבוץ גבעת חיים איחוד.

עם פירוק השותפות המשיכו כל אחד בדרכו העצמאית. ישר השתתף בין השאר בתכנון דיזנגוף סנטר שזיכה אותו בפרס רוקח ובקמפוס תכנן את מוזיאון אנו, בניין קרטר ובניין רוזנברג למדעי היהדות. דן איתן לבד מתכנון פרויקטים רבים, השתתף בקמפוס בתכנון הגלריה האוניברסיטאית, היה מעורב בועדות ציבוריות וזכה בפרס ישראל.