בית מקסיקו - הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ
בתקרת אולם המבואה שולבו פתחים לחדירת קרני שמש מסוננות. במבואה שולבו יצירות אמנות, בין השאר של דוד שריר, יגאל תומרקין ונפתלי בזם
שנת הקמה | 1967 |
סגנון אדריכלי | ברוטליזם |
שימוש מקורי | כיתות ומשרדים |
שימוש כיום | כיתות ומשרדים |
מספר קומות | 3 |
שטח בנוי | 4,755 |
קשר לסביבה | המבנה מפנה את חזיתו הדרומית הראשית אל השטח הפתוח והמרכזי של הקמפוס. |
חומרים וטכנולוגיות בנייה | הבטון הוא חומר הבנייה העיקרי לרבות חומר הגמר שנותר חשוף בחזית ובפנים הבניין. בחזית קומת המסד שולבו לוחות גמר מתועשים של אבן ובטון. |
פרטי בנייה יחודיים |
שימוש בבטון חשוף כחומר גמר, בשילוב לוחות גמר מתועשים של אבן ובטון בקומת המסד. בתקרת אולם המבואה שולבו פתחים לחדירת קרני שמש מסוננות. במבואה שולבו יצירות אמנות, בין השאר של דוד שריר, יגאל תומרקין ונפתלי בזם. |
מבואה | המבואה מרווחת ובעלת אופי חגיגי, מהווה את לב הבניין, מתנשאת לגובה של שתי קומות ונחצית על-ידי גשרים ומעברים המקשרים את המדרגות אל האולמות השונים, מוארת היטב בתאורה טבעית החודרת מבעד לפתחים בתקרה ומשולבות בה יצירות אמנות. |
חדר מדרגות | המדרגות המרכזיות פתוחות אל אולם המבואה ומקושרות בקומה העליונה למעברים המאפשרים קשר עין בין המפלסים השונים. |
תאור כללי |
עם הקמת האוניברסיטה ביקשה ההנהלה לייסד פקולטה לאמנויות, ראשונה מסוגה בישראל, וכהצהרת כוונות לקבוע את מיקומה בלב הקמפוס - בין השער הראשי ובין בניין הספרייה המרכזית. המימון להקמה מקורו היה בתורמים יהודים ממקסיקו ומכאן שמו של הבניין, כמו גם פסל הטוטם הניצב בכניסה ונתרם עוד בעת הבנייה.
הבניין בעל חזות מונומנטלית, אך כזו שאינה מתחרה עם בניין הספרייה המרכזית הסמוך. במסה המרכזית מודגשים קוים אופקיים המשלבים פס חלונות הנמתח לכל רוחב הבניין ותחום מתחתיו ומעליו במסות תיבתיות אופקיות מבטון חשוף.
תשומת לב הוענקה לעיצוב מבואת הכניסה המרווחת, המתנשאת לגובה שתי קומות, נחצית על ידי מעברים המקשרים בין חלקי הבניין והופכת ללב הפעילות והמפגש של המשתמשים. גם במבואה שולט הבטון החשוף באיכות גמר גבוהה, ונמשכים בה הזויות והקווים הישרים המאפיינים את החזית.
הדופן הצפונית במבואה מתנשאת לכל גובה האולם ונקבע בה ציור קיר מאת דוד שריר המתאר את מגדל בבל, ציור זה כמו גם חלקים אחרים באולם מואר היטב באמצעות תאורה טבעית ומסוננת החודרת מבעד לפתחים בתקרה המורכבת מרשת של קורות בטון, שחלקם נושאים מילואה אטומה וחלקם פתחים להחדרת קרני שמש. לבד מיצירתו של שריר, שולבו פסלים של יגאל תומרקין שנקבעו במעברים וכן שטיח קיר מאת נפתלי בזם.
תכנון הבניין זיכה את מתכנניו בפרס רוקח לאדריכלות מבנים לשנת 1967. |
אדריכלים |
במהלך תקופת השותפות של האדריכלים יצחק ישר (2011-1920) ודן איתן (2023-1931) שנמשכה בין השנים 1965-1958, תכננו השניים שורה של מבני ציבור שזכו להערכה רבה, בהם בניין מוזיאון תל אביב לאמנות שעליו זכו בפרס רכטר, מבנים בקריה למחקר גרעיני בסמוך לדימונה ובית העם בקיבוץ גבעת חיים איחוד.
עם פירוק השותפות המשיכו כל אחד בדרכו העצמאית. ישר השתתף בין השאר בתכנון דיזנגוף סנטר שזיכה אותו בפרס רוקח ובקמפוס תכנן את מוזיאון אנו, בניין קרטר ובניין רוזנברג למדעי היהדות. דן איתן לבד מתכנון פרויקטים רבים, השתתף בקמפוס בתכנון הגלריה האוניברסיטאית, היה מעורב בועדות ציבוריות וזכה בפרס ישראל. |