בניין נפתלי - הפקולטה למדעי החברה

בניין נפתלי הוא הגבוה והבולט מבין בנייני הקמפוס בחלקו הדרומי. הוא נקרא על שמו של "מנהיג בתנועת הפועלים ובהסתדרות העובדים, חוקר, מורה ואיש מעשה, הכלכלה והמשק, חבר מועצת עיריית תל אביב, חבר כנסת ושר בממשלת ישראל" (מתוך מגילת היסוד).

הבניין מורכב מגוש תיבתי המתנשא לגובה של תשע קומות מעל לקומת מרתף, כשבחזיתו הדרומית בולט מגדל מדרגות ומעליות. חזיתות הבניין מורכבות כולן מאלמנטים מתועשים שנוצקו באתר. אלמנטים אלה עוצבו באופן תלת-ממדי והם אלה שמעניקים לבניין את אופיו. אלמנטים זהים שולבו בחזית דרום וצפון. חזיתות מזרח ומערב עוצבו כדפנות אטומות (למעט חרכים צרים).

קומת המסד עוצבה באופן שונה ובה הודגשו עמודי הבניין המסיבים, שבמטרה לרכך את נוכחותם עוצבו בזווית של 45 מעלות לבניין וכך הם גם יצרו משחק צורני. אודיטוריום בר-שירה הסמוך תוכנן בנפרד אך מקושר לבניין נפתלי, ומעוצב כמשחק צורני, רעיון שאותו המשיכו והדגיש האמן יעקב וכסלר בבואו לעטר באריחי קרמיקה צבעוניים את המעבר המקורה המוביל לבניין, כמו גם אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור שהשתמשו בדוגמאות גאומטריות לעיצוב רחבת הכניסה. בסמוך לדופן דרום יצרו יהלום וצור מדשאה ורחבה עם טופוגרפיה מלאכותית החוצצת בין הבניין ובין גדר הקמפוס והרחוב.

רחבת כניסה נקבעה מצפון לבניין ותחומה גם בבניין בר-שירה ובמעבר מקורה עם ספסל בנוי. מבואת הכניסה המרווחת בבניין מהווה מעין כיכר מרכזית הודות לצומת הדרכים הנפגשות בה. לעומתה, מעוצבות הקומות בצניעות ומבתססות על מסדרון אורכי הצמוד לחזית דרום ומקשר אל הכיתות וחדרי החוקרים המאורגנים מצפון לו ובקצותיו.

אריה אל-חנני (1985-1898) החל את דרכו עוד בשנות ה-20, לאחר שהיגר לארץ והיה לאחד מהאדריכלים הבולטים והמוערכים בארץ וכן חתן פרס ישראל.

יחד עם שותפו, ניסן כנען (2020-1930), תכנן המשרד לאורך שנות ה-60 וה-70 שורה ארוכה של מבנים, ובמיוחד מבני ציבור שבלטו במקוריותם ואיכותם, בהם אוהל יזכור ביד ושם בירושלים, היכל התרבות של כפר-סבא, בנייני כיתות, מנהלה ובניין הספרייה המרכזית באוניברסיטת בר-אילן. כן תכננו בתל אביב רבי-קומות שהיו לראשונים שפרצו את קו הנוף של תל אביב ובהם בית מעיא, בית אליהו, בית מגדלור "גן העיר".

האדריכל האחראי על בית נפתלי במשרד היה מרדכי אנגלמאייר, שבהמשך יצא לדרך עצמאית ופתח משרד פורה במשותף עם האדריכל אליהו משאלי.