בניין ננו-מדע וננו-טכנולוגיה ע"ש רומן אברמוביץ'

בניין המעבדות ננו-מדע וננו-טכנולוגיה משמש כמקום עבודתם של 120 מדענים ומהנדסים. הבניין כולל לובי כניסה,מרכז מבקרים, 16 מעבדות מחקר, "חדרים נקיים", משרדים וחדרי ישיבות בשלוש קומות.

בקומת המרתף נבנו בסיסי ענק מבטון המנתקים את הציוד הרגיש לרעידות מן המבנה מפני כל רעידות חיצוניות שמקורן בתנועת רכבים, הולכי רגל וכיוצא בזה. פשטותו של המבנה, קוביה מושלמת ובה חלוקה לארבעה פלחים, נוצרה על ידי יצירת צלב מעברים שבמרכזו פיר מערכות. סביב פיר המערכות מוקמות מעבדות וסביבן מעבר היקפי ומשרדים.

בניין מעבדות מחקר ננו טכנולוגיה בתפישתו הוא מבנה-מכונה, בין המבנים המורכבים בתחום המחקר המדעי, הן בהיבט תכנון מעבדות עתירות מערכות והן בביצוע. האלמנט הבולט בבניין הוא כאמור המעטפת המורכבת מעמודי פלדה אנכיים המתנשאים לכל גובה הבניין - חלקם ישרים וחלקם גליים. עמודים אלה, כמו גם המדרגות הלולייניות הניצבות באולם המבואה, יוצרו והובאו מאיטליה.

בשלוש מהחזיתות ניצבים העמודים במרחק של 20 ס"מ מדפנות הבניין ובכך מצלים ומגנים מפני חדירת קרני שמש ישירות. בחזית הדרומית שבה נקבעה הכניסה הראשית הורחקו העמודים מהחזית לצורך הגנה מיטבית מקרני השמש, אך גם ליצירת אזור ביניים שמעניק למבקרים קודם לכניסה לבניין גם מבט מעורר עניין במשחק הצורני שיוצרים העמודים.

משרד האדריכלים הצרפתי Michel Ramon Atalier ובראשם האדריכלים מישל רמון ואלקסי פייר זכו בתחרות בינלאומית עם הצעתם למבנה זה. לאחר זכייתם בתחרות בחרו לשיתוף פעולה את המשרד הישראלי י.י. גרנות אדריכלים מחיפה בניהולם של יעל, ירון וגלעד גרנות.

המשרד הפריזאי מתמחה בתכנון בתי חולים, איצטדיונים ומבני מעבדות. המשרד הישראלי תיכנן מבנים רבים בקמפוסים האוניברסיטיים בכל הארץ וביניהם, הפקולטה למדעי המחשב בטכניון (הבניין הותיק והחדש), הפקולטה להנדסת מכונות והפקולטה להנדסת מזון בטכניון. בניין ננו-קוואנטום באוניברסיטה העברית בירושלים, המכון בן גוריון לחקר ישראל וציונות באוניברסיטת בן גוריון. בית הספר להנדסה ובניין ננו-טכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ועוד פרוייקטים רבים בתחום המגורים, מעונות סטודנטים, בתי קולנוע רב מסכיים ועוד.