בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר

מבנה ירוק וחדשני שנבנה לפי תקני קיימות מחמירים, בעיצוב שזכה בתחרות אדריכלים בינלאומית, וכולל כיתות, מכוני מחקר, חללים ציבוריים וגג ירוק

בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר
חזית דרומית, בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר
שנת הקמה 2006
סגנון אדריכלי מודרני
שימוש מקורי מעבדות, כיתות חדרי חוקרים ומנהלה
שימוש כיום מעבדות, כיתות חדרי חוקרים ומנהלה
מספר קומות 5
שטח בנוי 3,500 מ"ר
קשר לסביבה הבנין נמצא מחוץ לקמפוס (מול שער 14) ברחוב קלאוזנרופונה למדרון שמשקיף על העיר תל אביב.
חומרים וטכנולוגיות בנייה

חזיתות הבניין מחופות בחיפוי יבש מסוג יורופאנל בשילוב עם רפפות אלומיניום (חזית מערבית) ועץ (חזית מזרחית). החזית הדרומית כוללת מבנה eco wall העשוי מתכת ומערכת קיר מסך וכולל חדרי מעבדות ומפגש.

המבנה  כולל מספר טכנולוגיות ירוקות שנוסו לראשונה בארץ במבנה מסוג זה כשפורפרות ואקום ליצירת מים רותחים מקרינת השמש, קורות קורנות למיזוג, מערכת טיהור מים אפורים באמצעות בריכות וצמחיה ומערכת תאורה חכמה.

פרטי בנייה יחודיים

בניין בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר הוא מבנה ירוק, העתיד לעמוד ברמה הגבוהה ביותר של התקן הישראלי (5281) ותקן הליד (LEED) הבינלאומי. עיצוב הבניין הוא תוצר של תחרות אדריכלים בינלאומית פתוחה ותלת שלבית. שטח הבנין הוא כ 3500 מ"ר. הוא מכיל חדרי כיתות, חדרי לימוד לסטודנטים, משרדי חוקרים, מכוני מחקר, אודיטוריום, קפיטריה וחללים ציבוריים בגדלים שונים למפגשים ופעילות לא פורמלית הכוללים גם אזור של גג ירוק. 


העיצוב של בניין בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר מנסה לשקף את הסינרגיה בין ההיבטים הסביבתיים, אנושיים/חברתיים וכלכליים בהגדרה המקובלת של בניה ירוקה. שילוב זה מתבטא, בין השאר, בעקרונות העיצוב הראשוניים, בהעמדת הבניין, ביחס המיוחד בין החללים הציבוריים והפרטיים בבניין ובחומריות הבניין. 


העמדה ועיצוב המסות העיקריות במבנה
בניין פורטר ממוקם באתר מיוחד. ייחוד האתר נובע מעובדת היותו אחת הנקודות הגבוהות מבחינה טופוגראפית בתל אביב, המשקיפה על נוף אובאני של מרכז תל אביב, רמת גן ופארק הירקון. אולם, האתר ייחודי גם בגלל העובדה שאינו טבעי. הוא ממוקם בראש גבעה של פסולת שנוצרה במשך שנים של שפיכת פסולת בניה מאוניברסיטת תל אביב.

בנוסף, האתר מאופיין באיכויות אך גם מפגעים שלעיתים סותרים האחד את השני כמו לדוגמא, הדופן הדרומית, הארוכה של האתר הפונה לנוף המרשים היא גם בעלת החשיפה הגדולה לקרינת השמש ולרעש המגיע מכביש האיילון ותנועת המכוניות והרכבות בו.

עיצוב המסות העיקריות בבניין הוא שילוב של עקרונות עיצוב מסורתיים יחד עם רעיונות ושיטות תכנון מבוססות ביצועים בהם הצורה האדריכלית "נוצרת" תוך שימוש בסימולציות מחשב. בבסיס העיצוב החלטה ראשונית להעניק לפרוגרמות הציבוריות של הבניין את החשיפה לנוף הדרומי ולהפנות את הפרוגרמות הפרטיות (משרדים, חדרי חוקרים וכיתות) לצפון לאזור שקט יותר, ללא קרינת שמש ישירה ונוף פחות ספקטקולרי.

בין שני סוגי הפרוגרמות הוגדר חלל ציבורי, אטריום, בו ממוקמת מערכת התנועה ומרבית החללים הציבוריים. החלטה נוספת הייתה להשתמש בגאומטריות פשוטות, אורתוגונליות בחלק הצפוני של הבניין המשמש לחללי העבודה באופן שיאפשר התרכזות מבחינת משאבים צורניים, חומריים ועיצוביים בחללים הציבוריים של הבניין.

יצירת חזית ארוכה הפונה לדרום חייבה מתן פיתרון לקרינת השמש והרעש המגיע מהאיילון ופסי הרכבת. הפיתרון שניתן החל כמערכת פסי הצללה והתפתח לכדי רעיון של הקיר אקולוגי (אקו וול). קיר זה, מעבר להיותו מגן, מייצר תשתית למערכת של שפורפרות ואקום, מהם מייצרים את האנרגיה למיזוג הבניין. בנוסף, מייצר הקיר מערכת של מעבדות חיצוניות בהם יכולים אנשי סגל לבצע ניסויים. על מנת להגדיל את אפשרויות השימוש תוכנן חדר "פלאג-אין" שיכול להחליף במידת הצורך חלל מעבדה ולהוסיף באופן זמני חלל עבודה לחוקר. בשלב זה נבנו 3 חדרים מסוג זה.  

המסה של הגוש המבני העיקרי של הבניין המכיל חדרי כיתות, מכוני מחקר, חדרי סגל וסטודנטים ומזכירויות עוצבה באמצעות שימוש בתוכנות סימולציה של קרינה ורוח. ההטיה האלכסונית של הגוש דרומה נועדה לסוכך על האטריום מפני קרינת שמש וליצור זוית אופטימאלית להעמדה עתידית של פאנלים פוטווולטאיים על החזית. הזuוית בין האקו וול והמסה העיקרית של הבנין וההטיה האלכסונית של המסה בחלק המזרחי ובחלק המערבי של הבנין נוצרו כתוצאה מבדיקת סימולציה של רוח שנועדה לחזק את הביצועים של האיוורור הטבעי של הבנין באמצעות יצירת אפקט ונטורי והקלה על הזרימה על-ידי הטיית המסה.

החלל היחיד החודר את האקו-וול הוא חלל הקפסולה שהינו חדר הישיבות הראשי של הבניין. חלל זה יוצר איזון בקומפוזיציה של החזית הדרומית ומשמש מעבר לחדר הישיבות גם כמסך בו אמורות להיות מוקרנים נתונים סביבתיים על זיהום אויר וצריכת האנרגיה של הבניין. 

החלל הגדול במבנה, האודיטוריום, תוכנן בקומת המרתף הפתוחה לטיילת על מנת לחסוך בקונסטרוקציה מסיבית שהייתה נדרשת לבצעו בקומה גבוהה. אדמה הפסולת שהוצאה מהקרקע לטובת החפירה שנדרשה על מנת להטמין את האודיטוריום שימשה להגבהת מפלס הכניסה לבניין בכ-120 ס"מ באופן שיצר את הטרסות בכניסה לבניין ואת הקשר המיוחד עם הרחוב.

הבניין כמכונה 
על מנת להגיע לרמת הביצועים הנדרשים ברמות הגבוהות של התקנים הירוקים הותקנו בבניין מערכות מתקדמות וחדשניות רבות וביניהן: 

  • מערכת מיזוג אויר טרמו סולרית ייחודיות הפועלות ע״י  אנרגיה שנוצרת באמצעות מערכת של שפורפרות ואקום הממוקמת על חזיתות הבניין. מערכת זו מחוברת לקמפוס האוניברסיטה ומספקת אנרגיה לבניינים אחרים בקמפוס כאשר יש לבניין עודף אנרגיה. 
  • מערכת של קורות קורנות למיזוג אויר - מפזרי אויר במהירות נמוכה ובשטח גדול החוסכים אנרגיה בהפעלתם (פועלים בטמפרטורה גבוהה יותר ולא דורשים מאווררים חזקים)
  • מערכת אוורור טבעי נשלטת מחשב הפותחת וסוגרת פתחים וארובות אוורור בבניין בהתאם לתנאי הבניין והסביבה ודואגת להקטין את פרק הזמן בו נדרש מיזוג אקטיבי.
  • מערכת בקרה ושליטה על עוצמות התאורה בחללים המחלישה ומחזקת את התאורה.
  • גג ירוק 
  • מערכת מים אפורים - מערכת זו הינה הראשונה מסוגה שקיבלה אישור של משרד הבריאות בבניין ציבור.

שילוב מערכות אלה בבניין אחד חייב עבודת צוות הדוקה ומיוחדת בין כל מתכנני ויועצי הבניין תוך לימוד והבנת הדרישות המיוחדות של התקנים והתאמתם לסביבה, שיטות העבודה והתנאים בישראל.

תנועה
מערכת התנועה בבניין תוכננה באופן שייצר מבנה מזמין ופתוח, שמעודד מפגשים בין משתמשי הבניין (חוקרים, עובדים, סטודנטים ומבקרים). בניגוד בולט לתפיסת 'מגדל השן' הקיימת בחלק מהמבנים האקדמיים המסורתיים הושם דגש בתכנון על הנראות של האנשים, המעבדות והמערכות הטכנולוגיות באופן שייצור מפגשים אך גם יחזק את המימד החינוכי של המערכות והרעיונות הירוקים המוטמעים במבנה. מערכת התנועה מבוססת על מעברים בהם דופן אחת פתוחה לחלל הציבורי באופן שמייצר נראות בין האנשים הנעים בקומות השונות בבניין. על מנת לעודד אף יותר את קיום המפגשים הלא פורמליים מוקמו פינות ישיבה בקצוות והמפגשים של מערכות התנועה השונות בבניין. 

בנוסף, מערכת התנועה בבניין תוכננה לעודד תנועה רגלית בבניין, התורמת לפי מחקרים לבריאות ולהגדלת הפריון של העובדים בו. המדרגות הראשיות של הבניין עוצבו כמדרגות פתוחות במיקום מרכזי ליד הכניסה לבניין בעוד שהמעלית מוקמה באזור יחסית נסתר. השילוב של מיקום המדרגות יחד עם הנראות של מערכת התנועה בבניין והנעים בו יחזק בעיננו את השימוש במדרגות, יגדיל את כמות האינטראקציה בין האנשים ויתרום לבריאות דיירי הבניין והמבקרים בו. 


חומריות
עיצוב חומריות הבניין והגדרת מערכת הגוונים בבניין שאמור לקבל תקן ירוק בדרגות הגבוהות ביותר הוא תהליך מיוחד השונה במידה רבה מתהליך דומה בבניין רגיל. יחודו של התהליך נובע ממגבלות בבחירת החומרים המאפשרות חומרים בעלי תו תקן ירוק המתמקד בפליטת חומרים רעילים ובזבוז אנרגיה בתהליך הייצור - בזמן התכנון לא היה מבחר גדול של חומרים מקומיים.

מעבר לתו התקן הנדרש קיימות מגבלות של שימוש מוגבל בחומרים מיובאים. מגבלות אלה ייצרו תהליך ארוך ומעמיק של בחינת חלופות חומרים מקומיים ומיובאים תוך הגדרת סדרי עדיפות מבחינת חשיבות למראה ולביצועי הבניין. החומרים השולטים בבניין המוגמר הם בטון חשוף, חיפוי מאריחי יורופאנל (אריחי/צלוליט ממוחזר), עץ (בעיקר במבוק המוגדר כעץ מתחדש) ומתכת צבועה (אקווול וקפסולה). מערכת הגוונים המבוססת על גוונים בהירים ושקטים נבחרה מתוך הבנה שמערכת שהחללים והגאומטריה המורכבת של הבניין לא צריכה הדגשה נוספת של בעזרת צבע. 

אדריכלים

אקסלרוד גרובמן אדריכלים - משרד אקסלרוד גרובמן אדריכלים ובוני ערים הוקם בשנת 2003 ע"י אדריכלית אירית אקסלרוד ואדריכל ד"ר יעקב (יאשה) גרובמן. המשרד מוביל גישה הוליסטית בנושא הקיימות באדריכלות, שבמסגרתה משולבים חדשנות עיצובית עם היבטים סביבתיים ונושאים חברתיים וכלכליים.

פעילות המשרד כוללת בניה פרטית, ציבורית, מסחרית, תוכניות בנין עיר ופיתוח פרוגרמות. מבנים שתוכננו ונבנו ע"י המשרד הוצגו בתערוכות, זכו בפרסים ופורסמו בעיתונות המקצועית בארץ ובעולם. אירית אקסלרוד - בוגרת הפקולטה לאדריכלות של הטכניון (1993). בנוסף למדה  כלכלה ולימודים אורבאניים באוניברסיטת תל אביב (1989). במקביל לפעילותה במשרד אקסלרוד גרובמן אדריכלים, היא פועלת בארה"ב החל משנת 2003. עבודותיה, המאופיינות בחדשנות עיצובית, זכו בפרסים, הוצגו ופורסמו בארץ ובעולם. פרופ׳ יאשה (יעקב) גרובמן - אדריכל ופרופסור בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים (לשעבר דיקן הפקולטה), מחקריו מתמקדים בשימוש במחשב לעיצוב וייצור אדריכלי בר קיימא.

גאוטקטורה - גאוטקטורה הינו משרד חלוצי בתחום הבנייה הירוקה, שהוקם ע"י אדריכל ד"ר יוסי קורי בשנת 2006. המשרד מתמחה בבנייה אקולוגית, ונעזר בכלי סימולציה מהמתקדמים בעולם לצורך תכנון יעיל וחסכוני, לרווחת הלקוח. כל הפרויקטים במשרד הם בעלי דגש אקולוגי, והמשרד מתכנן פרויקטי דגל בארץ בתחום הבנייה הירוקה. ד"ר יוסי קורי - בוגר הטכניון בהצטיינות ובוגר תכנית עמיתי הסביבה של מרכז השל. במקביל לעבודתו המקצועית משמש ד"ר קורי כחוקר וכמרצה במכללת שנקר ובלימודי החוץ של הטכניון, בנושאים אקולוגיים, דיגיטליים וחברתיים. עבודותיו ומחקריו זכו במספר רב של פרסים, פורסמו והוצגו ברחבי העולם.

חן אדריכלים - משרד "חן אדריכלים" נוסד בשנת 1993 ומנוהל כיום ע"י אדריכל ניר חן ואדריכלית נילי זמיר חן. המשרד עוסק בתכנון אדריכלי לסקטור הציבורי, הפרטי והמסחרי, ומתמחה במיוחד בתכנון מוסדות ציבור, מבני חינוך וסביבות למידה מתקדמות. עבודות המשרד זכו בפרסים ופורסמו בעיתונות המקצועית.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות יש לפנות למערכת הפניות >>