בניין שרת בית הספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר

מבנה תיבתי בעל חזות מונומנטאלית מאופקת, המתאפיין בקווים נקיים וישרים, ומתנשא לגובה של ארבע קומות מעל לקומת מסד. חזיתותיו מורכבות מרשת צפופה של פתחי חלונות עם מערכת צמודה של סוככים קבועים מבטון חשוף לצורך הגנה מפני חדירת קרני שמש ישירות. בחזיתות הצרות הפונות למזרח ועמרב נקבעו תריסים מאלומיניום. בהתאם לעוצמת קרני השמש הסוככים אינם זהים בחזיתות, ואלה שהותקנו בחזית הדרומית צפופים ומורכבים יותר לעומת אלה שהורכבו בחזית הצפונית.

בצורתו ובעיצובו מזכיר בניין שרת בנייני משרדים מוסדיים שנבנו בתקופתו בתל אביב. פתח הכניסה הרחב המקשר אל המבואה, מודגש באמצעות לוחות בטון אטומים שנקבעו לכל גובה הבניין מעל לפתח. במבואה ולצד המדרגות המרכזיות הותקן ב-1986 ציור קיר מאת אריק ברואר.

באגף המערבי שבקומת הקרקע הוקם אזור הסעדה  המורכב מקבוצה של מזנונים שפעילותם זולגת אל הרחבה שמצפון לבניין ומחזקת את מעמדו כמוקד פעיל בקמפוס. תוכנית הבניין נערכה על בסיס מודולרי, כדי לאפשר שינויים עתידיים מבלי לפגוע בתפקודו ובעיצובו. עמודי הבניין רוכזו בצמוד למסדרונות הפנימיים, ובאופן זה שחררו את שטחי הקומות ואיפשרו חלוקה פנימית משתנה לפי הצורך.

במרכז הבניין שלוש חצרות פנימיות, המתפקדות כאזורי מנוחה לתלמידים ולסגל וכמוקדים המרכזים סביבם את מערך התנועה הפנימי. לחצרות אלה נועד גם תפקיד אקלימי, לאיוורור ותאורה טבעיים של המסדרונות והחדרים. 

במסגרת השותפות של האדריכלים אנדרי לייטרסדורף (1970-1905) ואיליה בלזיצמן (2006-1917) שנמשכה בין השנים 1970-1946, תכננו השניים עשרות רבות של מבני ציבור בכל רחבי הארץ.

בראשית דרכם המקצועית המשותפת תכננו מבני אקדמיה בסמינר אורנים (כיום אורנים - המכללה האקדמית לחינוך) שבמערב עמק יזרעאל, לאחר מכן תכננו שורה של מוסדות חינוך תיכוניים בעיקר ולקראת סוף דרכם המשותפת תכננו את בניין שרת, שהיה גם האחרון שאותו תכננו במשותף קודם לפטירתו הפתאומית של לייטרסדורף.

מזוהים במיוחד היו השניים עם ההסתדרות, לה תכננו מגוון רחב של מבנים (משרדים, תרבות, בריאות, שירותים, חינוך וספורט), כמו אלה בראשל"צ, רעננה, חדרה, הרצליה ופתח-תקווה.