בניין מתמטיקה ע"ש ולדימיר שרייבר

מבנה בצורת האות T, בעל שלוש זרועות המחבק בחלקו המזרחי אגף נוסף ונמוך משאר חלקי הבניין. כדי להימנע מבניין טורי וחד-גוני תוכננו הזרועות עם הזחה קלה היוצרת תתי-גושים. בגרעין שבו גם נקבעה הכניסה הראשית קיים אולם המתנשא לגובה ובו משולבים המעברים האנכיים. בכך מעודד הבניין קשרים ומפגשים אקראיים בין החוקרים הפועלים בו.

הבניין מתנשא לגובה מעט מעל למפלס השדרה והכיכר שמצפון לו; בצמוד לכניסה הראשית הפונה לצפון-מערב, קיימת רחבה ומדרגות ייצוגיות המקשרות בין המפלסים השונים. רחבה זו מוצלת ברוב שעות היום ומקושרת לשדרה המרכזית של הקמפוס וכן לכיכר איינשטיין המהווה את אחת הריאות הירוקות הגדולות והמטופחות באוניברסיטה.

מצפון-מזרח לבניין מדשאה עם טופוגרפיה בה משולב פסל ולה תפקיד ייצוגי המקבל את פני הבאים לקמפוס משער מתתיה (שער 2). לבניין חזות מובהקת הודות לשימוש בחיפוי החזיתות ב"שוברי שמש" מתועשים וחזרתיים, כשבכל אחת שתי החזיתות האורכיות עיצוב שונה בהתאם לעוצמת קרני השמש. לעומת אלמנטים אלה היוצרים בכל אחת מהחזיתות האורכיות רשת של פתחים, מעוצבות חזיתות הצד כמשטחים אטומים ומחופים באבן נסורה בהירה.

מגדל מעליות עשוי בטון חשוף, בולט לצד הכניסה הראשית לבניין ובולט גם בעיצובו הפלסטי מעל לקו הגג. השימוש בבטון מציב את הבניין בסגנון הברוטליזם, אך ניכרת בו השפעה של אדריכלות המטבוליזם הבאה לידי ביטוי בעיצוב החזותי והן הגושני.

האדריכל זלמן ענב (נולד ב-1928) זכה לפרסום לאחר שתכנן שורה ארוכה של פרויקטים באתיופיה ולאחר מכן במדינות אחרות באפריקה. בשנות ה-70' החל לעבוד בשיתוף רעייתו האדריכלית רות ענב והיו מעורבים בתכנון התנחלויות בהתנחלויות.

משרדם התמחה בבינוי עבור מערכת הביטחון כמו גם בתיהם הפרטיים של כמה גנרלים שאליהם היה מקורב בהם אריאל שרון ורחבעם זאבי, מבני אקדמיה (מצפה כוכבים ע"ש וויז במצפה רמון, פקולטה למדעי הרוח, מכון לתורה ובית מדרש ובניין בית הספר למוסיקה באוניברסיטת בר אילן, מכללת שנקר ברמת גן), וכן מבנים במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.