בניין החוג לגיאוגרפיה בית יד-אבנר
מבנה שתוכנן במקור כמרכז קהילתי, הוסב על ידי אוניברסיטת תל אביב למבנה אקדמי ייחודי לחוג לגיאוגרפיה, תוך שימור אלמנטים מהתכנון המקורי ושילוב שימושים מגוונים
שנת הקמה | 1974 |
סגנון אדריכלי | ברוטליזם |
שימוש מקורי | כיתות, מעבדות, ספרייה |
שימוש כיום | כיתות, מעבדות, ספרייה |
מספר קומות | 4 |
שטח בנוי | 2,500 מ"ר |
קשר לסביבה | המבנה אינו מגודר אלא מקושר לרחוב ברחבה ציבורית. בעורפו במה שנפתחה במקור לתיאטרון פתוח שהיה לחלק מ"גן קרטר". |
חומרים וטכנולוגיות בנייה | מבנה מטויח בו בולט מקו החזית הראשית הפונה לרחוב אגף המדרגות באמצעות דופן קעורה מבטון חשוף המתנשאת לגובה הבניין. |
פרטי בנייה יחודיים |
חדר המדרגות כולל פיר ודופן מבטון חשוף הפונה לחזית הראשית ומדגיש אותו כמבנה ציבורי. באולם ההרצאות המרכזי במה שבמקור נפתחה בעורפה לתיאטרון פתוח שנחפר ממזרח לבניין. בדופן החניון של הבניין מצוי מצוק כורכר נמוך החושף את הגבעה הטבעית שעליה הוקם הבניין. |
מבואה | אין |
חדר מדרגות | חדר המדרגות מואר בתאורה טבעית, כולל פיר המתנשא לכל הגובה ודופן מבטון חשוף הפונה לחזית הראשית. |
תאור כללי |
תוכנן במקור ב-1960 כמרכז קהילתי-שכונתי של תרבות, ספורט והנצחה בידי וועד תושבי שכונת אפקה, יוצאי ארגון "ההגנה" שביקשו בין השאר להנציח את מפקדם האלוף אלימלך אבנר ועל שמו נקרא יד-אבנר. אלא שבמהלך הבנייה נזנח רעיון ההקמה והבנייה הופסקה. ב-1969 הועבר המגרש ושלד הבניין לידי אוניברסיטת תל אביב שהשלימה את הבנייה ובתכנון האדריכל המקורי התאימה את השימוש לצרכי החוג לגיאוגרפיה. בעיצוב המבנה השתמש האדריכל בבליל של צורות, סגנונות וחומרים. לעומת החזית המערבית הייצוגית והמאופקת הפונה לרחוב, עוצבה החזית המזרחית העורפית הפונה לגן בסימטריה, גגון מצחייה מעוגל, פתחי חלונות עגולים וגג במה מחופה נחושת המבקש להדגיש את חשיבות הבניין בעורפו. תכנית הבניין מבוססת על חדר מדרגות מרכזי המקשר למבואה קומתית ממנה שתי יציאות למסדרון המקיף את הקומה ומקשר לכיתות, חדרי סגל ומעבדות שמוקמו בהיקף הקומה. בלב הבניין תוכנן במקור אולם מופעים שפוצל בעת השינוי לשניים - חלקו התחתון הוסב לאולם הרצאות בעוד שחלקו העליון לרבות היציע הוסבו לספרייה וכיתות. לצד הכניסה המקורית לאולם נקבעה במקור קפיטרייה שפנתה אל מרפסת רחבה, אך ברבות הימים בוטלה והמרפסת נסגרה לטובת מעבדה. גג הבניין תוכנן כגג פעילות לצד כמה חדרים המשרתים כיום כמעבדת מחקר, מחסן וחדר למכונות מיזוג אויר. לבד מהחוג לגיאוגרפיה, ממוקמים בקומת הקרקע של הבניין גופים נוספים - תחנת שיטור קהילתי וחדרי חוקרים של החוג לארכיאולוגיה. |
אדריכלים |
אדריכל שמואל (סם) ברקאי (1898-1975) החל את דרכו בענף הבנייה בראשית שנות ה-20 ועם שובו מלימודים ועבודה בצרפת ב-1934 פתח את משרדו העצמאי שהתמחה בעיקר במבני מגורים. באותן השנים שבהן היה שגשוג בענף הבנייה המקומי, תכנן ברקאי כמה מבני מגורים שבהם שלט הסגנון הבינלאומי וזכו לפרסום - ברחוב אנגל 5 וגורדון 79 בתל אביב. בתחילת שנות ה-50 תכנן את קולנוע שרון במרכז נתניה (כיום נטוש) ובסוף דרכו המקצועית תכנן את בית השיריון בשכונת יד אליהו בתל אביב (מגורי חיילים, מופעל על ידי הוועד למען החייל). ברקאי תכנן בתי מגורים בשכונת אפקה ויד-אבנר היתה יצירתו האחרונה. |